New Stage - Go To Main Page

איתי אפק
/
תשוקה

בלי הרבה גינונים מיותרים, משך אותה לפינה, שם התנשקו בלהט.
הוא חושב על העבודה שלו, היא חושבת על הנשיקה של החבר הקודם.
לפני שהעניינים יתחממו יותר היא תופסת את ידו בדרך לשדיים שלה,
ודוחפת אותה, שיבין שהיא לא רוצה. במקום זה היא עושה לו עוד
קצת כיף בפה, עם הלשון, ואז מתנתקת ממנו, מחזיקה בידו, מחייכת.
הוא מנשק טוב יותר, חושבת, משווה. אין לי כח לחזור לעבודה, הוא
חושב.
עכשיו הם יושבים בבית קפה, מדברים בשקט על איזו תוכנית טלויזיה
שנהנו ממנה, פעם, לפני הרבה שנים. שניהם לא מתעניינים בדברים
שנאמרים, רק נהנים לשמוע את הקול זה של זו. מלצרית ניגשת
אליהם, לוקחת הזמנה. נוטלת את התפריט, משאירה אחד על השולחן.
הוא לא יפה במיוחד, היא חושבת.
בסוף הארוחה היא נוטלת את ידו, עוטפת אותה בשתי ידיה, מתחת
לשולחן, ומסתכלת בו, מאוהבת. מה יש בו, היא חושבת. הוא חושב,
כמה דברים יש לי, איך אוכל לסיים הכל. אני מקווה שהחשבון לא
יהיה יקר מידי.
הם הולכים ברחוב, חבוקים, היא נשענת עליו, הוא מרגיש טוב יותר,
הארנק קל יותר. היא מסתכלת על אנשים, ומתחילה לחשוב על
הלימודים שלה, ועל העבודות שהיא צריכה להכין. הוא חושב, החדר
שלי מבולגן. לאן אקח אותה.
בחדר שלו שורר אי-סדר, מגבות ובגדים על הדלת, על השולחן, על
הארון. ספרים פזורים על המיטה. תמונה של חברים מטיול בהודו.
היא נוטלת את התמונה, מסתכלת, מתעמקת. הוא אוסף את הבגדים
וזורק לארון, סוגר אותו. את הספרים עורם ושם על השולחן. מתיישב
על המיטה, ומושך אותה ביד, והיא ממשיכה להביט בתמונה כשהיא
נמשכת, מתיישבת לידו על המיטה.
את יודעת, הוא אומר לה. אני אוהב אותך. והיא מחייכת, חושבת שזה
דבר נורא בנאלי אבל מתוק לומר, בחדר שלו, על המיטה שלו.
עכשיו בטח נזדיין, היא חושבת, אני מקווה שהכל יהיה בסדר.
הטלפון הנייד שלה מצלצל, והיא עונה. חברה שלה מדברת איתה על
הלימודים. הוא משחק ביד שלה, מלטף לה את הגב, אבל יש משהו
אוטומטי בתנועות שלו, כאילו כבר אין לו חשק. השיחה מתארכת,
והוא לוקח ספר מהערימה, פותח באמצע ומרפרף על השורות. מתי כבר
תגמור, הוא מהרהר. אין לי כח לזה, יותר מידי התרגשות. וכל
הדברים האלה בעבודה. גם אם אתנשק איתה עכשיו, גם אם נשכב,
עדיין יש בוס, וחובות, והיא תהפוך לעוד דבר שאני אדאג בגללו.
באמת? היא שואלת בקול, מצחקקת. הם יושבים זה ליד זה על המיטה,
כבר לא נוגעים אחד בשני.
הוא נשכב על הצד, קורא בספר, שוכח מהכל. היא בטלפון הנייד
מדברת על לימודים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/4/04 3:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי אפק

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה