|
במקום בו נושקים
תכלת הים ושמיים
שם בוער קו האופק
באודם שקיעה.
והרוח איתך מתלטפת
לוחשת לך סוד
ואת שמלתך מערבלת
בריקוד מסחרר וסוחף.
צחוקך נישא עם הרוח
מתנפץ כגלים באזניי
ואני שומע את עצמי
אומר הלוואי הלוואי.
במקום בו את עומדת
אני רוצה לעמוד
לחוש את רטט גופך
מהצחוק כשהרוח לוחשת
את הסוד. |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.