מפלסות לעצמן מסילות
בשקט ובדרכים עלומות
מחפשות את שאבד לעד.
ואת בתחפושת מפתיעה
אלי למטווח עין מתקרבת
כמרחק הקשת שחץ מפלח
את מרכז אשליותי.
ואני חש את כאבי העצב
הפורטים על נימי נפשי
כעל מיתרים עלי כנור
המשמיע צלילי געגועים.
שובי שובי אלי
אני מביע משאלה
עד מתי תסתירי פנייך
ותסתתרי מאחורי מסיכת הדימיון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|