1. פנים, רכב (נוסע), בוקר
האמא נוהגת, חייל צעיר יושב לידה, במושב האחורי יושבת נטע.
הרדיו פועל ונשמעים מתוכו מלמולים נמוכים.
נטע מתכופפת קדימה לעבר הרדיו ומחליפה תחנה לשירים באנגלית,
היא מגבירה.
אסף
למה את שומעת את הדברים האלה?
הוא מחזיר לתחנה הקודמת ומנמיך קצת.
נטע
אסף! נו איזה מאניק!
נטע מנסה שוב להגיע לרדיו אבל אסף תופס את היד שלה.
אמא
די לריב. אספוש אנחנו עוד שנייה מגיעים.
2. פנים, רכב (עומד), בוקר
מכונית עוצרת ליד תחנת אוטובוס גדולה והחייל יוצא מהמכונית
כשהוא מחזיק תיק צבאי גדול.
האמא מתכופפת לעבר החלון שבצד ימין של המכונית
אמא
מתי אתה חוזר?
אסף גם הוא מתכופף לעבר חלון המכונית.
אסף
מחר בערב, אולי לפני אם ישחררו אותנו מוקדם.
אמא
תשמור על עצמך חמודי.
אסף
אוקי. (אסף מפנה את מבטו לעבר נטע) ביי חמודה.
נטע מחייכת ומוציאה לשון.
דועך ל:
3. בית ספר, בוקר, חוץ
נטע ושני יושבת על המדשאה, מאחורי המדשאה ניצב בניין בית הספר,
משמאל יש מגשר כדורגל וילדים משחקים בו.
נטע
אז הוא אמר כן?
שני מהנהנת ומחייכת
נטע
אההההההה מגניב!
שני ונטע מתחבקות וצוחקות. שני מרצינה פתאום.
שני
רגע. זה עוד יומיים נכון?
נטע
כן. למה?
שני
אוף! אני לא מאמינה! אח שלי אמר שהוא חוזר עוד יומיים ואמא שלי
בטח תרצה שנאכל ביחד!
נטע
אז תדברי עם אמא שלך, היא בטח תבין. חוצמזה, אולי הוא יישאר
בבסיס, אחותי הייתה נשארת בבסיס המון כשהיא הייתה חיילת.
שני
לא נו, הוא בטוח חוזר.
דועך לשחור
4. פנים, רכב (נוסע), בוקר
הרדיו דולק. מתנגן שיר בשמלה אדומה בביצוע להקת הנחל. אחרי
המשפט הראשון השיר נקטע ועובר למבזק חדשות.
אמא
אוי תגבירי אני רוצה לשמוע
קריין
מבזק מיוחד עקב פיגוע אשר אירע לפני מספר דקות באזור העיר לוד,
מחבל מתאבד שפוצץ עצמו בקו מספר 28 של חברת האוטובוסים אגד. על
הקו עמנו מנהל התחנות של מדא, כן יוסף...
נטע מתכופפת לרדיו ומחליפה לתחנה שמתנגן בה שיר באנגלית.
5. חוץ, רחוב, צהריים
נטע והאמא עוברות ליד חנות נעליים. נטע מסתכלת על חלון הראווה
ומצביעה על נעליים שמונחות שם.
נטע
יו! אמא, תראי ת'שמלה הזאת!
נטע מצביעה על שמלה אדומה שנמצאת בחלון הראווה.
אמא
כן, תראי את המחיר
נטע
אוף אימאאאא
אמא
יש לך המון בגדים בארון שאת אף פעם לא לובשת! למה את צריכה עוד
בגד?
נטע
אמא! נו מה אכפת לך!
האמא נאנחת, היא נושמת עמוק ומסכימה.
6. פנים, בית, לפנות ערב
הבית ריק ויחסית חשוך, מתמקדים על הדלת. נשמע סיבוב מפתחות
והדלת נפתחת.
נטע נכנסת וזורקת הצידה תיק גב קטן. היא רצה לחדר שלה , מחזיקה
ביד שקית.
7. פנים, בחדר של נטע,לפנות ערב.
החדר מעוצב בצבעי וורוד כחול, יש בו חלון אחד שמכוסה בווילון
חרוזים, שולחן המחשב נמצא מתחת לחלון ואליו צמודה ספרייה. בצד
השני יש מיטה עם מצעים וורודים וכריות וורודות פרוותיות. מספר
בגדים זרוקים על המיטה. על המיטה מונח טלפון שפתיים וורוד.
נטע מודדת בגדים וזורקת אותם על המיטה.
ברקע מתנגנים שירים באנגלית מתוך המחשב והילדה שרה יחד עם
המוזיקה.
(צלצול טלפון)
נטע
אמא, את עונה?
הצלצול מפסיק, שומעים לחישות קלושות מאזור הסלון.
נטע (ממלמלת לעצמה)
איזה מוזר, היא תמיד צועקת כשהיא מדברת עם חברות שלה.. יה!
נטע מפסיקה לדבר בפתאומיות ורצה לטלפון שמונח על המיטה שלה.
היא זורקת כמה בגדים על הרצפה ומוצאת את הטלפון.
היא מרימה את הטלפון ומתכוונת לחייג כשהיא שומעת קולות דיבור
מתוך הטלפון. היא מקרבת את הטלפון לאוזן. נטע יושבת על קצה
המיטה ומדברת בהתלהבות.
נטע
אבא! יא אבא! איך ניו-יורק? יש שלג? מה קנית? מתי אתה חוזר?
אבא (בקול שקט)
היי חמודה, אני כנראה אקצר את הנסיעה שלי ואחזור בזמן הקרוב.
כן קניתי לך את כל מה שביקשת
נטע
יששש! תודה! יואו אבא תחזור מהר אני מתגעגעת! ביי ביי.
נטע פונה למחשב שנמצא על השולחן בחדר שלה, היא מתחברת ל ICQ
ומגלגלת את רשימת החברים שלה עד שהיא מגיעה לשם שני שם רואים
אתה לא מחוברת.
8. פנים, לפנות ערב, סלון
החדר יחסית חשוך, הסלון והמטבח מחוברים, שיש מפריד בניהם. על
השיש יש אקוורים קטן וסלסילת פירות. בסלון עצמו צמוד לשיש יש
שולחן אוכל קטן עם מקום ל4 אנשים. השולחן מלא במכתבים, עיתונים
וספרים.
האמא מדברת בטלפון. היא מחזיקה את הטלפון בשתי ידיים ומדברת
בלחש.
אמא
לא עודדי, כן הוא בבית חולים, מצב קשה. כן. הייתי אבל הוא חסר
הכרה. כן. מלא צינורות, לא יכולתי לראות אותו ככה. לא. לא, אני
לא מסוגלת לספר לילדה, זה יהרוס אותה. כן. אני אברר בקשר
לטיסות. ביי.
האמא מנתקת את הטלפון.
נטע (צועקת מהחדר שלה)
אמא פינית כבר את הטלפון?
האמא (בשקט)
כן חמודה.
9. פנים, החדר של נטע, לפנות ערב
נטע יושבת על המיטה ומחייגת בטלפון הוורוד, באותו זמן היא
ממלמלת לעצמה.
נטע (מלמול שקט)
עכשיו גם אמא התחילה לדבר מוזר. יש לה קול מוזר כזה, נורא
צרוד, היא לא..
הקול של נטע דועך כשמתחיל צליל החיוג, היא מפסיקה בפתאומיות
ומתחילה לדבר בהתלהבות עם שני.
נטע
שני? יואו את לא מאמינה איזה שמלה קניתי! זוכרת את האדומה
הקצרה? כן!
האמא עוברת במסדרון, היא מכניסה את הראש לתוך החדר.
אמא
היי מותק, אני הולכת ואני אחזור מאוחר אל תחכי לי
נטע מהנהנת עם הראש ועושה תנועת ביטול ביד. היא נשכבת על המיטה
ומסכלת רגליים.
10. פנים, החדר של נטע , שעה 7,
נטע עומדת מול המראה, היא לבושה בשמלה אדומה צמודה והשיער שלה
מסורק לאחור.
היא מותחת את השמלה קצת ומחזיקה ידיים עם עצמה. נטע מסתובבת
מהר ומחייכת.
על המיטה יושבת שני, היא יותר גבוהה ויש לה שיער חום קצר
שמסודר בתספורת שובבה.
שני
זהו, רק תזכרי להיות נחמדה. לקח לי חודש לסדר לך אותו! וזה היה
קשה.
נטע מתקרבת קצת ומתכופפת לחבק את שני (שני יושבת על המיטה(
נטע
אוי שני את החברה הכי טובה בעולם, תודה תודה תודה!
(צלצול טלפון)
נטע (צועקת מהחדר שלה)
אמא, את עונה?
הצלצול מפסיק, שומעים לחישות מאזור הסלון.
נטע (כועסת)
שוב פעם היא לוחשת! אוף! והיא לא אומרת לי כלום ולא מגלה לי מה
קרה!
שני
אולי יש משהו שהיא לא רוצה שתדעי, תקשיבי לשיחה שלה מהקו השני,
אני תמיד עושה את זה לאח שלי.
נטע מסתכלת על שני בהיסוס.
נטע
אבל אולי זה פרטי? לא, עדיף שלא.
שני (מצחקקת)
איזה פחדנית! נו זה שנייה אחת, רק תקשיבי על מה זה ותנתקי.
נטע מהססת עדיין, אבל מרימה את הטלפון הוורוד שמונח לה על
המיטה.
מתוך הטלפון שומעים קול של אישה מבוגרת בעלת מבטא רוסי קל.
ברקע שומעים קריאה עמומה
דוקטור ירמיאל לחדר 405 בבקשה
האישה
... הרעה במצבו. אולי כדאי שתבואי, עוד בני משפחה אולי,
הסיכויים הם שהוא לא יעבור את הלילה, אני מצט...
נטע מרפה מהטלפון. אין קול. הטלפון נוחת על מיטה בשקט.
רואים את שני על המיטה, היא לא מבינה מה קורה.
נטע קורסת לרצפה, האיפור שלה מתחיל להימרח.
11. חוץ, בית קברות, צוהריים
המצלמה מתמקדת על מצבה אפורה שעליה כתוב באותיות זהב
אסף שחר
1985-2004
בן ואח אהוב שנלקח מאתנו בטרם עת
לבמה עולה אדם מבוגר כבן 40 לבוש מדים
איש
ועכשיו תישא אחות המנוח מספר מילים
נטע קמה, היא לובשת שמלה שחורה זהה לשמלה האדומה שלבשה יום
קודם לכן.
היא לא זזה.
קריין
בשמלה שחורה ושתי צמות, ילדה גדולה בודדה עצובה.
ילדה גדולה שאינה תמה עמדה ושאלה 'למה'
שיר סיום: בשמלה אדומה- מופע הארנבות של דוקטור קספר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.