כאילו שהוא יושב עכשיו בתוך ענן ששט מעלייך וזז לאותו כיוון עם
כל תנועה שלך. מהכורסא למקרר. מהסלון למקלחת. מהבית לרחוב.
הריח שלו.
לא. זה הריח שלך עכשיו.
את שוכחת שזה ריח שקונים בחנות, זה לא ריח של בן-אדם.
את לא שוכחת, הגוף שלך פשוט זוכר יותר מידי טוב את ההכרות
הראשונה שלו עם הריח הזה.
המפגש הראשון בין חוש הריח לחוש הרגש שלך, תייק אותו במגירה של
המיוחדים. ומאז, בכל פעם שהאף שלך מריח את האדים האלה ששייכים
לאדם שאת זוכרת בערגה, הוא מזהה את המקור של הריח שהעתקת לחייך
- יושב בתוך ענן, בדיוק באותו מצב שפגשת בו לראשונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.