בדד אני כעת, נכרתו כנפיי.
אבד כל מה שהשגתי, בזיעת כפיי.
החיים אינם דבר קל, כלל וכלל
ועכשיו אני יושב ליד פסקל.
אוי הכאב, אוי הזוועה!
ירדן מדוע נטשתני, הבאת לי הצרה.
כנפיי נכרתו, גווע החיוך על שפתיי.
המש"צים לקחו את מאור חיי.
מי יודע מדוע ולמה?
יושב אני ליד פסקל...
בוכה בליבי, עצובה נשמתי
וזימן אידיוט.
לירדן, טיול מש"צים. 14/3/04
שיר פרטי, אל תכעסו אם לא תבינו. ירדן! איפה את?!
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.