|
יש משהו בעיניך הרעבות.
ברוך שמביט בי.
יש משהו בשפתיך העדינות.
בחיוך הענוג הלוחש את שמי.
יש משהו בעור המשי שלך.
ברטט שלו תחת ידי.
יש משהו בשדייך המעוצבים.
בפטמות המעטרות כדבדבנים את חשקך.
יש משהו בעכוזך הענו.
בקצב החושני של תנועותיך.
יש משהו בידיך המלטפות.
במגעך המזמין אותי להכנס. |
|
|
הלו רחל, מה את
בוכה? את יודעת
כמה משלמים
במסעדה צרפתית
בשביל אחד כזה
בצלחת?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.