אור לי / קולר נישא |
מתרחש
ו
מתרחש,
בקצב המקיצים
מתרדמת עמוקה.
לאט,
לאט, לאט
ופתאום,
דף חלק, הכל נשכח,
הכל חדש,
הכל
כלא כלום,
ריק, לבן.
רק את ואני,
לבד
מול
המלעיזים, הטובלים
אצבע מגוללת אשמה
קודם
עיקרו עצמם
מנקיפת הזמן
שאבד.
11/2/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|