רק להרגיש,
כבר לא משנה מה.
רוצה שתכאיב לי, שתיפגע.
רוצה להיזכר שוב איך זה,
שהלב מתכווץ ומתהפך.
להיות בטוחה שהוא עוד שם.
באותו לילה התענגתי על בכיי,
אך לא היה זה מתוך רגש.
רק געגוע, לזמן בו ידעתי לסבול.
כאשר כל מילה חדרה לתוכי,
עד אשר אף על כאבם של אחרים לא פסחתי.
בילדותי התריעו על כך,
אך לא נזהרתי.
הדמעות הרבות שכבר כמעט ואזלו,
כיפו על כל המילים הכלואות.
נואשת לעזרתך,
לידך הלוחצת על צווארי,
אוחזת בשערי,
אל תפחד, איני ראויה לרחמים,
ומעל הכל מרחף הפחד
לא רחוק היום בו תצרוב עיני וכל כמיהתה תהיה לחלוחית מעטה |