דנה עמדה על הבמה, והשתדלה להיראות הכי יפה שאפשר. שיערה
האדמוני גלש לאורך כתפיה, שהיו חשופות הודות לשמלת הערב התכולה
והדקה. פניה היו מאופרות קלות, ועפעפיה נצבעו בסגול עדין. חזה
הממוצע אך המעוצב עלה וירד בשל ההתרגשות הרבה שליוותה אותה. עם
זאת, עיניה הירוקות בהקו היישר קדימה, ולא הביעו שמחה או אושר.
מימינה ומשמאלה, עסקו נערות חטובות ובחורים צעירים בהכנות
לקראת הרגע הגדול. אחת הנערות, שהיתה בת 17 אבל אף אחד לא היה
נותן לה פחות מ-22, סייעה לגבר עם זקן צרפתי וגופייה לבנה
להוביל את מתקן המתכת הגדול אל מרכז הבמה. יהודה הכהן, דמות
עולה בתרבות המודרנית, התרגש גם הוא. הוא ידע שהוא הולך לשבור
את שיא חייו, ויחד איתו גם עוד כמה שיאים נוספים בעולם הבידור,
אליו פרץ בגדול רק שנתיים קודם לכן. הוא סידר את עניבתו והשתדל
גם לפרום אותה מעט, לקח נשימה עמוקה והתבונן בנעשה סביבו. גבר
נוסף הכניס תקע לשקע, ומתקן המתכת המפלצתי החל לזהור באור אדיר
שנבע ממאות נורות קטנות שהותקנו על גבו מספר ימים קודם לכן.
הקהל הריע בשאגה גדולה. אמבולנסים רבים שחנו בצידי הרחבה
הענקית, מחכים למתעלפים פוטנציאלים, הוסיפו אורות וצבע לחגיגה.
דנה עמדה בשקט, מוודאת ששמלתה מונחת עליה בצורה מושלמת, מסדרת
שד ומעבירה יד בשערה החלק. לשני הבחורים שעמדו לצידה, לא היה
קשה לקלוט את בליעות הרוק התכופות שלה. דנה בחנה את הדמות
לבושת השחור שעלתה לבמה לקולו הסוער של מחיאות הקהל. שני
הגברים הושיטו ידיהם לדנה, והיא החלה צועדת איתם לכיוון גוש
הכסף. תוך כדי צעידתה האיטית והדרמתית, ראתה דנה את הקהל
המשולהב ותהתה האם היא מצליחה לשבור את שיא הרייטינג. למרבה
הפלא, או בעצם לא, גם בראשו של יהודה הכהן עברה בדיוק אותה
מחשבה באותו הרגע. הבחורים הביאו את דנה עד למתקן, שם נפרדו
ממנה בנשיקות ג'נטלמניות על כף היד. דנה קדה להם קידה קטנה,
בדיוק כפי שאמרו לה אנשי ההפקה לפני השידור. היא נזכרה בדברי
אסי הבמאי, שנאמרו לה אך חצי שעה קודם לכן: "את כבר סופרסטאר,
תתנהגי ככה גם על הבמה". היא ידעה שאסי יגיע רחוק ביום מן
הימים, ונזכרה בתחושת הבטחון שהשרה עליה לכל אורך החודשיים
שעברו. שלושה גברים שריריים נוספים ניגשו אליה, ביניהם הבחור
עם הזקן הצרפתי, ועזרו לה לעלות על המתקן. הם החלו במלאכת
קשירת פרקי ידיה ורגליה והצמדתם למתקן. דנה פלטה צעקה חלשה
כשבחור קירח קשר את רגלה השמאלית בחוזקה, מוודא שלא תוכל
להזיזה. יהודה הכהן הזיז מבטו מהקהל לדנה, מדנה לקהל, וחוזר
חלילה. הוא ידע שזה לא מקצועי, אבל התנחם בכך שהמצלמות היו
מרוכזות בנעשה במתקן ולא בפניו המזיעות. כאשר אחת המצלמות עברה
על פניו בסופו של דבר, הוא נתן את חיוך הכהן השלו והכובש שלו.
דנה היתה כעת קשורה כולה, והתבוננה בקהל המשתתק לנוכח עליית
הצוות המוזר לבמה. הדמות לבושת השחור שעלתה עוד קודם לכן,
ניגשה לדנה ודיברה איתה בחרישות. למרות שהקהל הקפיד על שקט
מופתי, לא היה ניתן לשמוע את חילופי השיחה. לאחר דקה, שהרגישה
כמו נצח, חזרה הדמות לצידי הבמה והצוות המוזר התקדם. הוא כלל
שתי בחורות לבושות חזייה ומכנסוני מיני ירוקים, אשר לראשן כובע
אחיות לבן, ואחות אחת מבוגרת לבושה לבוש מלא. יהודה הכהן בחן
את שתי הצעירות הסקסיות וחשב בלבו שעליו לתגמל את צוות המלהקים
במשכורת יפה, או לפחות לשכנע את ההפקה לעשות כך. הקהל היה דרוך
כולו, כך גם הצוות הגדול על הבמה. שקט מוחלט שרר. האחיות
הצעירות אחזו בכפות ידיה של דנה, אחת מכל צד. דנה התייאשה
מההיאבקות בדמעותיה, ואלו החלו לזלוג על פניה אט אט. "זה בסדר
לבכות, מותר", אמר לה אסי קודם לכן, בתדרוך לקראת השידור.
האחות המבוגרת השפריצה מעט מתכולת המזרק שאחזה, ובכייה של דנה
רעש מעט. דנה הסתכלה על האחות שבחנה את המזרק, ומשם עברה להביט
בקהל המרותק, תוך כדי בכי. הבחור הקירח ניגש לקדמת הבמה, וכיסה
את עיניה של דנה בכיסוי קטיפה שחור ודק. האחות החדירה לזרועה
של דנה את מחט המזרק והחלה בהזרקה ללא דיחוי. יהודה הכהן סער
כולו, וצעק בליבו לקירח לזוז מהר. הבחור הקירח אכן מיהר לזוז
מקדמת הבמה, כדי שמצלמות הטלוויזיה יוכלו לקלוט ללא הפרעה את
דנה אוחזת בחוזקה בכפות ידיהן של הבחורות הצעירות, בכיה הולך
ומחריש, גופה מתעמת עם אזיקי הפלסטיק המהודקים, וראשה הנשמט.
יהודה הכהן עבר להביט במהרה אל מד הדופק האלקטרוני שהתנוסס על
המתקן. הקהל החל להריע כשהמד נהיה קו ישר. האורות על המתקן
החלו שוב לצבוע את הבמה. יהודה חייך בהקלה.
עדן קאפו הרזה עמדה לצד המיקרופון. "הזוכה בקטגוריית תכנית
המציאות הטובה ביותר לשנת 2007 היא..." עדן פתחה את המעטפה
באיטיות מכוונת, תוך כדי שהיא קורצת לקהל. היא הוציאה את הפתק
וחייכה למצלמות. "לחיות!" עדן הכריזה בגאון.
מוסיקת הנושא של התכנית החלה מתנגנת. יהודה הכהן קם על רגליו,
חיוכו המפורסם מתנוסס על פניו, נישק את חברתו לחיים, חיבק את
אביו ואת מנכ"ל חברת ההפקות עבורה עבד, והתקדם לעבר הבמה.
|