למה בכל פעם שאני עוצם את העיניים אני רואה אותך?
אולי אני בעצם כבר לא עוצם את העיניים ועדיין רואה אותך,כל כך
ברור
האם אין לי שום דבר כבר בעולם הזה יותר מלאהוב אותך?
והראש שלי כבד והגוף שלי כבר מת ואנירוצה אותך, כל כך
השעון שלי מראה חצי שנה מאז הפעם האחרונה שלי איתך,
והאם אין לי שום דבר יותר מלהחזיק את הגיטרה ולבכות עלייך?
אני יודע שיש לי חברים שהיו שמחים לראות אותי,
אבל אני לא חושב עליהם עכשיו
אני יודע שיש לי משפחה, ואמא שלא מבינה,
זאת לא אשמתך שאני כזה עכשיו
והעולם מלא בבעיות, פוליטיקה ועוד שטויות,
אבל אותי לא מעניין איך ניגמר
ויש עתיד, יש תוכניות, אבל אני עכשיו שם ת'אוזניות,
ועף לי לעולם אחר
אני יודע שזה מעט להסתמך עליו ואת לא מבינה אותי יותר,
אז אני מחליק ת'אצבעות על הגיטרה ומדמיין שזה הגוף שלך,
וככה אני גומר..
ואני יודע שאת מזמן כבר לא חושבת עלי בכלל,
את משחקת לך עם מישהו אחר
אז זה לא הוגן שבכל פעם שאני עוצם את העניים,
אני חושב עלייך יותר, ועוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר, ועוד
יותר..
ואין לי שום דבר אחר.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.