מילותיי אינן עימי
אלו רק שבריהן
הזועקים במקוטע
נקודה. קו. נקודה.
אל דממה ריקנית
חסרת משפטים
הנושאת את שמך
קו אחרי תו ואז, נקודה.
חסרות מנוח
הן רק זיכרונות שהותרת לי
בשחור ולבן.
ואני, באצבעותיי הספוגות
נקודות וקווים.
צובע אותן
בצבעים שאיבדנו
ולא פסקנו מלהכיל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.