זה לא עוזר לעצום, את עיניינו,
זה לא עוזר להסתכל על מכתב שנשרף,
זה לא עוזר לבכות, על מה שאין לכולנו,
וזה לא ישתנה לעולם,

זה לא אומר שאיבדנו,
כל תקווה לחיינו,
אז מה אם אנחנו,
תקועים בתוך הבור,
כי המכסה פתוח ואף אחד,
אותו לא ייסגור,

אני חושב על עליה, עליה לרגל,
למקום הקדוש, למגדל הנדוש,

שכולנו חיים בו, שכולנו זוכרים,
שכולנו חיפשנו, עוד כשהיינו ילדים,
תזכרו שאמרתי, יהיה יותר רע,
ותזכרו ששמעתי, על שריפה גדולה,

אבל זה לא אומר, שכל זה ייגמר, זה יימשך,
רק שייקח קצת זמן,
אבל אני יודע, שלמעלה מישהו שומע, תפילה, ריקה,
והוא מתפלל, בשביל כולנו, משאיר את כל הפתרונות איתנו,
רק אנחנו נשנה, והוא רק יכוון את המצפן, של התקווה,
של אהבה.