|
הייתי כמותם מול הקיר ממלמל אליך
לא למעני אלא למען אותם
תינוקות שהבאנו ללא מחשבה תחילה
לעלות אל ההר
ובעודנו עובדים למחייתנו
סופר מישהו יום יום את המתים
ועדיין עירך עיר קודש.
בליל שפות וצלילים מעשה ידי אדם
כולם מובילים אליך
ואני תקווה כי אתה מבדיל
בין בתי כנסת שונים
כנסיות ומסגדים עטופי
צלילי עוד וכנורות תזמורות ערביות
מובילי עגלות חיים עמוסות שנאה.
קח את בניך. יחידיך אשר אהבת
והעלה אותם לעולה במקום אשר
הורת לנו.
(נכתב תוך כדי צפיה בקטע מהסרט "אורשלים") |
|
|
יומח'ד הלך יוני
פספוס לדודה
פרחה ושאל אותה:
דודה דודה, למה
את שמה איפור
בשדיים?
הדודה ענתה לו:
כאפה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.