|
בעיטה אחת שלי הבהילה אותך
אל מיטת חדר המיון
דמעות של אימך הבהילו אותי
להסתתר מתחת לשמיכה
לצפות ללילה שיחלוף
על שניינו בשלוות מחלימים מניתוח
ולחיות עם תקווה שלא יכרתו לך את האשך
(נכתב תוך צפיה בסצנת לינץ' מהסרט "שושלת אנטוניה" ) |
|
|
ספרתי את כל
האבנים בווילס,
אבל התבלבלתי
איפהשהו באמצע
גלמורגן.
תור, אל הרעם,
ברגע של חולשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.