אלון מזרחי / עריצות זעירה |
צמרמורות
באיבריי הרבייה
ובשלשלאות גנטיות
פעם את ילדה קטנה שצריכה חיבה
ושיחבקו אותה, חזק
ופעם את
שדונית, טירנית, הופכת כולך
לשפתיי ערווה מלוחלחות ודורשניות
משטה בי, גמלוני ומגושם כמתבגר
לעומת ה-פשוט-צורה-לבש-צורה-
הניידות הזאת שלך, התיעתוע,
ההבטחה המתולתלת בכמסייך,
אני ער וקמוץ אגרוף ותודעה
חושק אצבע מורה בין שיניים מתאוות
למשהו אחר -
אני חושב שקוראים לזה אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|