כל אחד מכם, האנשים שמקיפים אותי.
כל אחד מכם כבר לא מזיז לי.
כל תנועה שתעשו, כל מילה שתגידו, כל סטירה שתכניסו לי.
אני מרגישה את האפתיות מחלחלת בעצמותיי.
בקרוב היא תשתלט עליי.
ויותר לא יכאב.
במקום כעס ועצבים תגיע האופוריה שלה אני מחכה.
ואתם תתחננו, ולא תבינו, ותתמהו.
אבל ההזדמנות שלכם כבר עברה.
חלפה עם הרוח, כמו שאומרים.
חלפה עם כל מעשה משפיל שהעברתם אותי.
חלפה עם כל אגרוף שהכנסתם לי.
חלפה עם כל התרחקות ממני שביצעתם.

אני לא שונאת אתכם. לא.
שנאה זה רגש.
רגש חזק.
רגש נוסף שיבוזבז עליכם.
אתם סתם עוד אנשים בעולם הזה, בשבילי.
סתם עוד אנשים שאני לא מכירה, לא יודעת מי הם, לא אכפת לי מי
הם.
חייה את חיי ונותנת להם לחיות את חייהם.
באפתיות מוחלטת.