היה חשוך, הסתכלתי על איש אחד עם כובע ומעיל, הייתה לו מטריה,
אבל היא הייתה סגורה והוא נרטב, הוא היה עצוב, ולא היה איכפת
לו מהגשם הנורא שהיה באותו לילה, הוא הלך כמה דקות והתיישב על
ספסל, והטיפות נפלו לו על הכובע, וחילחלו על פניו, אך לא
יכולתי לראות אותם, כי הכובע חסם את קו האור של מנורת הרחוב,
וראיתי שחור במקום לראות את פניו, הסתכלתי עליו מבעד לשימשת
המכונית, אמא לא הייתה ליידי ולא אף אחד אחר, אמא דיברה עם
המוכר בקשר למחיר האוטו, הייתי לבד במכונית שהמנוע שלה לא פעל
אף פעם, ואני עם שוקו חם שהבאתי איתי מהבית, מסתכל על האיש,
האיש הרים את ראשו וראיתי את פניו, עם צלקות רבות שנאספו במשך
חייו, צלקות בצורות שונות מתקופות שונות, וצלקת גדולה בצורה של
נערה, לא יכולתי להוריד את מבטי ממנו, משהו מיסטי משך את עיניי
לעינייו ואז גם עייניו היו מופנות אליי,הבטתי בעינייו הגדולות,
ואז הוא חייך אליי, ונעלם.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.