עוד כמה שעות, תתחלף הסיפרה.
גם סינדרלה וגם כיפה אדומה, יצאו הערב לחגיגה.
הן נסעו הרחק, לארץ שום מקום,
עם דלעת יפיפיה שנראת לקוחה מחלום.

ורק אני, עם סוברו ישנה,
מגיעה למסיבה, עם חולצה לא כל כך יפה.
רק אני עדיין מחכה לאביר לבן,
בעוד שהנסיכות מצאו את שלהן, מזמן.

נו, עוד כמה זמן אני אחכה?
עברה עוד שנה, אבל מה השתנה?
אני עדיין לבד, בפינה,
המחוג את שלו עשה,
ואני... מחכה.

יש זיקוקים, יש נשיקות,
יש אפילו אהבות חדשות.
לא לי! מה פתאום!
רק לנסיכות, רק ליפות, רק לבולטות.

שנה חדשה נכנסה,
אולי, היא תהיה שונה.
תקתוק אחרי תקתוק אני מחכה,
שאולי מישהו יבוא, ויישב איתי, בפינה.


1.1.02