על השמחה בלב מותר לכתוב?

אסור?, למה אסור?
כי זה לא עצב דביק?
כי זה לא אהבה שחורה וחד צדדית?

כי דיכאון נשמע יותר טוב, מה להוכיח שלי הכי חרא בעולם?
כי העצב מגיע מתי שרק אנו רוצים והאושר ריגעי?
האושר לא ריגעי בכלל, הוא תמיד בלב.
לבחור בעצב זה קל, לבחור בשמחה זה עדיף.
וקל באותה מידה.


אני לא מאמין שהדרך שבה אתה הולך היא נכונה, מה מסייע לך
דיכאון.
מה אתה רוצה שאני ארחם עלייך, גם בלי דיכאון אני יכול.
מסכן מה שחור לך בלב?

אולי תפסיק לבכות כל היום.
תפסיק לבכות כבר, תראה איזה חיים יפים ומלאי צבע יש בעולם.
העולם צבעוני ולא סתם.

צבעוני זה מלא חיים, והחיים שלך?
לא הם לא שחורים!

תצא מזה. מה קורה איתך. תן לי להסביר.

"אלוהים, תוריד את האקדח הרי אתה לא תירה בעצמך".
"תפסיק להגיד אני אתאבד כל היום".

"אתה כבר שנים טוען שתתאבד".
תראה איזו שמחה יש בעולם לצד כל העצב.

העצב הוא הכלי שלנו ללמוד, להעריך, לפתח את עצמנו ואת שמחת
החיים שלנו. הרי בלעדיו לא ניהיה מושלמים.

מי שאין לו רע בחיים הוא אדם פגום, הוא אדם לא מהכלל.
הוא לא מושלם, הוא חסר.
העצב הוא חלק מהמושלם שלנו.
החסרונות שלנו אלה הם דווקא עושים אותנו מושלמים.
בלעדיהם, לא היו רואים את היתרונות הרבים שלנו.

"שמע תן לי להסביר תוריד את האקדח ואני מבטיח לך שהכל יתבהר
לך".

"תודה"

החיים שלנו מלאים ביופי, מלאים בקסם שלא יאמן.
החיים שלנו מלאים ברוע אבל הרוע הוא מה שעושה אותנו מושלמים לא
חסרים. אדם בלי החסרונות שלו הוא לא מושלם. כי האדם כגוף בפני
עצמו מושלם על חסרונותיו ויתרונותיו.

"אז מה אם היא עזבה אותך, ושחור עכשיו"
החיים שלך הם ושלמים דווקא בגלל החסרונות האלה. דווקא בגלל
תקופות שחורות, אתה מושלם.
תבין מכל תקופה שחורה אתה לומד על עצמך, מהמקומות האלה ניתן
לצמוח להיות אדם טוב יותר.
אלו הם שיעורים בילתי נשכחים של החיים, לא חבל לזרוק את הכל
בגלל זה.
לא חבל לבזבז תוחלת חיים שלמה, עם כדור אחד.
החיים הם פרח מוגן. תריח אותו תהנה ממנו אבל אל תקטוף אותו.
אל תהרוס את הקיים שלך.

אתה מושלם ידידי, כמו כולם, כולנו מושלמים.

"לא לא לא, תוריד את זה, בחייך תקשיב לי רק לרגע נו"

ירייה

לאאאאא
"למה? למה עזבת אותי? אהההה למה?"
"אתה לא מת, אתה שומע אותי אתה לא מת"

שמישהו יעזזזוורר לליייייי!!!!

כמה זמן אחרי זה

אם לא היית יקר כל כך לא היינו מדברים עכשיו אתה יודע
זה עיניין של מזל אני מניח, אני לא הייתי פועל ככה אם זה לא
היית אתה.
מי היה מאמין שלכאן תגיע ידידי, למעשה ששנינו נגיע לאותו
מקום.

אל תדאג אתה תבריא ונצא מכאן.
שנינו נבריא ונצא מכאן. אני מבטיח לך.