ענת שבו-פרלמוטר / צווחת בשרים |
בין בוסר ורקב.
לאן אוליך את תוגתי עכשיו?
הקרח שהפשרת בעמקי לבי
שב ומצטבר
והוא חונק אותי.
איפה היית בצווח בשרי,
בהיאנק נשמתי,
בגוועי אליך?
הן צורב בקרבי
החלום שלא נחלם,
הרומן שלא נרקם,
ובכל כוחי אצרח
את השיר שלא הושר,
את האש שהפכה לרמץ קר
ערגת לבי הפכה פחם.
ואהבה - תשעה קבין
איך? איך? א-י-ך
הושחתה אל העפר!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|