ועכשיו מצאת אותי
כי מצאת את עצמך
את מקרינה את החן שבך אך בעצם
זו אינה חן.
משבי רוח שאת מכוונת
מעיפים אנשים, ואותך, לכל עבר.
מלכת הרוח לעולם אינה מבולבלת,
מספקת את צרכיה מיד,
משרתים אותה כולם, למענה,
ולכבודה.

היום, מעמדי משייך אותי אל חבריי
ואנחנו לא רבים. בתוך חדר אטום
מושפע ממה שרואה בחלון.
מצפה בתקווה לחברים קטנים שירוצו
ויתהפכו בדרך אליו.

אנשים קיצוניים כמעט תמיד נתפסו בעיני כמקור
להתרחקות.
לבד אני לא מתאכזב. אני מקבל את עצמי.
אני מוותר לו, כנוע לו, משלים איתו.
מצפוני חסר מצפון אלא מלא רגש.
לבד אני לא כועס ומתרגז על אחרים.
כדאי לכם לא להבין אותי, להתחבר אליי.
אליי!
הרגש שלי מוחצן אל האנשים שמרגשים אותי
ומתי יגיע אדם מפנים? מפנים וגם מבין,
גם מזדהה, קרוב, רחוק, יודע את האיזון.

אני מאמין.
הוא כנראה לא כאן, עושה עצמו מחפש אותי.
אני אמצא מישהו אחר. מישהו אמיתי יותר.