כשדם הופך רעל
הגוף הופך לכאב עצמו
כמו עץ היער הנכרת
להיות גרזן כורת לאילנות.
וכשחורש שלם נגדע באיבו של גרזן אחד
מתגלה תוגת החלום החסידי שביקש
את עזרת העצבות הגדולה בשבירת הייאוש הגדול.
כמו מלחמה במוות בעזרת אלף מיתות קטנות
שתפקידן לפורר את פחד המוות הגדול
לשברירי פחדים קטנים, עד שאני נכנע
מסכל אותיותיו והופך אין.
בחדר הסמוך ישנים שני אחייני תחת אורה הקל
של המנורה, וכך חוסכים הורי מעיניהם את המראה המפחיד
של העולם הנעלם בחשכה. כך נחסך מהם לעת בוקר
גם המראה הנפלא של העולם הבוקע מחדש מתוך ביצת הליל
והאין ומלביש באורו את כל החפצים והפחדים. אולי בגילם הצעיר
דם אינו רעל, והכאב עצמו אינו מפחיד יותר
מן האושר עצמו. אולי הם עדיין לא יודעים שכשדם
הופך רעל, הכאב הופך
לגוף האמיתי. |