|
לכל מי שעכשיו כותב
יוצר תמונה מתוך הלב
כמו מחפש אחר אוצר
לא מקבל שאי אפשר
נעלמים לו המילים
ושוב לפתע מתגלים.
היא כותבת מה כואב
הוא שופך את כל הלב
היא נזכרת בעבר
הוא ברגע נהדר
היא עוצרת שוב לבכות
הם כותבים עם הדמעות.
הם כותבים על זיכרון
הם כותבים מהדימיון
הם כותבים על כל דבר
שום דבר לא מיותר
כותבים ולא מתייאשים
אף אם בלב הם חוששים.
הם כותבים עם כל הלב
הם כותבים עד שכואב
הם יוצרים דבר מופלא
הם כמו אור באפלה
הם כותבים וזו עובדה
אז נגיד להם כולם: תודה.
01.07.2001 |
|
|
מכל האי-מיילים
המטופשים שאני
מקבלת, מצאתי
שאלה אחת חכמה:
"צפיחית, איך זה
שאת כזאת
חכמה?"
אז תודה רבה למי
ששאל את השאלה
הזאת ותאמין לי
שאם היה יותר קל
להיות טפשה אז
בטח הייתי,
אבל אני זורמת
עם מה שהכי טבעי
לי.
עכשיו, כשאני
חושבת על זה,
השאלה שלך נשמעת
לי
די טפשית,
למען האמת...
בחיי !
אני מחכימה מרגע
לרגע !
צפיחית בדבש
חכימה בגמיזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.