הוא גבר ואני אישה.
הוא ה-גבר ואני סתם נקבה.
הם הסרסורים ואנחנו סתם הזונות.
הם האבירים על הסוס הלבן ואנחנו העלמות במצוקה.
הם הכלים והפטישים ואנחנו סתם מסמר קטן שנועד להידפק.
הם הבעלים ואנחנו הרכוש.
הם העובדים ומביאי הפרנסה, אנחנו העובדות, עקרות הבית ומטפלות
בילדים.
אם הגבר מפרנס והאישה יושבת בבית, זה מקובל.
אם האישה עובדת והבעל מובטל, זה אסון.
אם האישה עוזרת בפרנסה זה בסדר.
אם היא מביאה יותר כסף מהבעל, זה עלבון.
אנחנו צריכות גם להיות אישה טובה לבעל, גם עקרת בית טובה, גם
לחנך את הילדים, גם לפתח קריירה ולעשות הכל בבת אחת. אנחנו
צריכות להיות הסופר-וומן של המילניום החדש.
הם צריכים לשלוט בבית ולעבוד ולגרבץ ולטחון גרעינים במשחקי
הכדורגל.
אותנו איש לא מעריך, אפילו שאנחנו הכוח שמניע את העולם.
אם נעבוד באותה משרה, הגבר תמיד ירוויח יותר.
אם גבר ייצא כל שנה לחודשיים מילואים זה בסדר.
אבל אוי לאישה שתצא פעם בחמש שנים לחופשת לידה.
גברים מתקדמים יותר בעבודה, בצבא.
גברים הם המין החזק ונשים המין היפה.
גבר יכול להזניח את עצמו ולפתח כרס ולגדל קרחת וקמטים ויער על
הגוף.
אישה צריכה להיות תמיד יפה ומטופחת וצעירה.
גברים משתבחים עם הגיל.
נשים סתם מזדקנות.
גברים רודפים אחרי נשים צעירות ויפות.
עלינו מעלילים שאנחנו רוצות רק את הכסף.
גבר מבוגר עם ילדה צעירה זה מקובל.
אישה מבוגרת עם גבר צעיר בטח מחפשת תשומת לב ואיש אינו רוצה
בה.
גבר מזיין.
אישה מזדיינת.
גבר שמזיין הרבה הוא "גבר".
אישה שמזדיינת הרבה, היא זונה.
לגבר ייתנו כבוד.
לאישה יקראו בשמות.
הומואים זה מגעיל.
לסביות זה יפה.
לגברים מותר לאהוב סקס.
לנשים לא.
לגברים מותר לספר לחבר'ה.
נשים הן סתם רכלניות.
אישה צריכה לאהוב סקס, אבל לא יותר מידי. מותר לה ליזום אבל לא
יותר מידי. מותר לה להציע דברים כדי לגוון, אבל שלא תשתגע,
אחרת הגבר יחשוד שיש לה יותר מידי ניסיון.
גבר תמיד רוצה סקס.
לאישה תמיד יש כאב ראש.
גבר מכה זה מקובל.
אישה מכה, זה גבר משופל.
גבר מוקף בקליפים בכוסיות חצי ערום זה מאגניב.
אישה במחשוף שרוקדת בסקסיות היא שרמוטה.
גבר צריך לטחון אוכל וכמה שיותר.
אישה צריכה לאכול טוב אבל לא מידי כדי שתהיה רזה.
נשים תמיד צריכות להוכיח את עצמן יותר בכל תחום שהוא כדי שלא
יגידו: "ידענו שהן לא יכולות".
תמיד יעשו עניין מעירום נשי מאשר עירום גברי.
אנשים שוכחים שלא תמיד היינו חברה בשלטון גברי.
להיות פמיניסטית זה להיות שונאת גברים.
נשים צריכות להיות רכות ופגיעות.
גברים צריכים להיות קשוחים ולא להביע רגשות.
אישה כועסת וקשוחה היא ביצ'ית.
גבר בוכה הוא רכרוכי ו"נקבה".
ילדה שמתנהגת כילד היא "טום בוי"
ילד שמתנהג כילדה הוא הומו.

אנחנו כאילו חיים בעולם מתוקן ואנשים הם כאילו בעד הפמיניזם
והשוויון.
אז למה נשים עדיין נאלצות להשתמש במיניות שלהן או להיפגע בגלל
המיניות שלהן?
למה נשים צריכות להיות צנועות ולחיות בימי הביניים?
למה נשים צריכות לסבול במדינות מסוימות מחוסר בחופש מיני,
בכריתת הדגדגן, מבעל מכה ואכזר ובוגד, לא לקבל הזכות להתגרש,
לא לקבל כמעט זכויות בכלל, להיות מעוגנת ובעצם לא להיות אדם
חופשי לעצמו כפי שאמור להיות?
למה נשים צריכות להידמות לגברים כדי להצליח בעולם המחורבן הזה
ולא יכולות להיות מוצלחות בזכות עצמן?
למה אנחנו חייבות תמיד להוכיח את עצמנו ולא להישבר?
למה אנחנו חיים במדינה שהדת שולטת בה ואנחנו נחשבות תמיד
מנודות, פסולות ומוקעות מהחברה?
למה לא משנה כמה שנצעק וכמה שנדבר על זה וכמה ימי נשים
בינלאומיים שלא יהיו, עדיין שום דבר לא ישתנה!?
והכי חשוב, למה בגלל שיש לי כרומוזום XX ולא XY, למה בגלל
שנולדתי נקבה אני צריכה להרגיש נחותה תמיד מהמין הגברי שכל
ההבדל בינינו זה שאני היולדת והוא זה שמוליד, שאני יכולה להביא
ילד אחד לעולם והוא באלפים?
שלי יש "חור" ולו סתם יש איבר מידלדל בין הרגליים?