נכנסתי למבוך שאני כל כך אוהב. המבוך שמסבך אותי כל פעם מחדש.
המבוך שגורם לי בלבלול וכאב, ובסוף גם לבכות ולרצות לצאת ממנו.
כשאני יוצא אני רוצה להיכנס שוב. וכשאני נכנס אני רק רוצה
לצאת.
המבוך הזה מחולק לכמה חדרים. בכל חדר יש מישהי, זונה ליתר
דיוק.
כל פעם אני נדפק מחדש, אבל לעתים רחוקות אני מרוצה. תמיד
ניסיתי להגיע לסוף המבוך, איפה שאין דרך להמשיך ואתה רק נופל
למבוך אחר, אבל אף פעם לא הגעתי לסוף. תמיד נעצרתי באיזה מכשול
והתחלתי מהתחלה. תמיד פגשתי זונות אחרות, חלקן זונות אמת וחלקן
זונות שקר.
זונות האמת היו אומרות לי איך להמשיך בדרכי הנכונה, וזונות
השקר היו אומרות לי איך להמשיך בדרכי הנכונה גם כן. לא היית
יכול לדעת איזה זונה מדברת אמת ואיזה משקרת, כי כל הזונות היו
מזיינות אותו דבר; אותן קולות, אותן תנוחות, אותו קצב גמירה
ואותו קצב הורדת בגדים.
לרוב הזונות היו חצאיות מיני אדומות, חצי פתוחות מהבן אדם
שנקלע לשם קודם. לחלק מהזונות היו חצאיות מיני בצבע שחור, והן
היו זונות שאני, אישית, הייתי נמשך אליהן יותר, כי תמיד חשבתי
שאף אחד לא זיין אותן בעבר. תמיד טעיתי.
עד היום הגעתי להרבה מאד חדרים, חוויתי הרבה מאד זיונים והרבה
מציצות.
זהו קצב החיים שלי, החיים שמתנהלים לפי מחזור קבוע של זמן
מדויק ודברים שחוזרים על עצמם.
אותם זיונים, אותן זונות. אותם מכשולים, אותם כישלונות.
וכשאתה חושב שאתה עומד להגיע לסוף ולעבור לשלב הבא, עם זונות
משופרות שמזיינות פי שתיים יותר טוב מהשלב הראשון, אתה פשוט
חוזר להתחלה, גם אם לא נפסלת באשמת אי-גמירה או זיון לא
מוצלח.
תהיתי אם בכלל יש שלב הבא. תהיתי אם יש דבר כזה משהו אחר.
ידעתי שאני אוכל לעבור שלב אם רק אתחנן בפני מלך המבוך, אבל לא
ידעתי אם אני רוצה בכלל לעבור שלב. ידעתי שאם אני אעבור, אני
לא אוכל לחזור אחורה לשלב הראשון, ואולי בכלל בשלב השני אני לא
אוהב את זונות, או שהמבוך יהיה מסובך יותר, ובכלל, התרגלתי
לשלב הזה, השלב החמוד והפתטי שהוא תמיד אותו דבר, ואחרי כל כך
הרבה שנים, אין אחד שלא יכול שלא להתרגל, בין אם הוא רוצה,
ובין אם הוא מתכחש לכך.
הפעם לא נכנסתי למבוך. הלכתי בקיצור הדרך, מסביב למבוך, וישר
נפסלתי על ידי מלך המבוך.
חשבתי שאני תיכף אחזור לתחילת המבוך, ואתחיל אותו מהתחלה
כהרגלי, אבל זה לא קרה.
הוא שלח אותי למבוך האבדון, איפה שיש רק זונות ממין זכר. צעקתי
למלך המבוך שאני לא הומו, ושהוא חייב להוציא אותי מכאן, אבל
להפתעתי גיליתי שאני בת, ושפתאום אני מרגיש, או יותר נכון
מרגישה, משיכה לבנים. זה היה חידוש מרענן, משהו אחר שלא הכרתי.
אמרתי
תודה למלך המבוך, והמשכתי בדרכי, הלא ידועה. |