היא ישבה על מיטתה,
שערה היה פזור,
הדלת נפתחה ושוב אותו סיפור,
הוא התקרב,
עם רובד השנאה
במבט חטוף הוא כבר שאג,
הוריד חולצתה,
נגע ונגע,
שערה הסתיר את בכייה,
והוא המשיך,
בשבילו זה מטריף
לראות אותה סובלת,
לחשוב שהיא גומרת.
האור הפך לחושך,
והסבל התערפל,
התחושה שהיא סוחבת,
אם לא שנה ויותר,
היא ישבה כמשותקת חשבו שהיא חולה
אך לא ידעו תסבל שנגרם לה בגלל הנבלה.
הקירות התחילו לדבר,
אחרים חשבו שזה עובר,
אך שוב הדלת נפתחה,
והיא הייתה כבר כאובה,
ואת גופה כבר לא ליטף,
כי עם סכין את גרונה שיסף,
והוא מצא את מותה המהיר,
ובמהרה נהיה נקרופיל.
האור הפך לחושך,
והסבל התערפל,
התחושה שהיא סוחבת,
אם לא שנה ויותר,
היא ישבה כמשותקת חשבו שהיא חולה
אך לא ידעו תסבל שנגרם לה בגלל הנבלה.
|
