עמית ליבנה / אשמה |
מעיקצוציי הקרה על חידודים
חידודים בבשרנו.
וכפעורים אל מול שקיעה או זריחה,
עומדים ניצבים תדהמתנו לא שחה.
השחר מתערבב בדמדומים,
הסחות הדעת לא פסקו, לא פסו.
ומפנים קהלנו יוצאת בשורה -
נבואה של שקר - שמועה מזיקה :
שאותות הצינה על עורנו
ינשאו על ידינו לעד.
צלקות מכוויות הקרה,
כאות קין לנצח.
אין תיקון אין תשובה - כפרה.
אשמים אנו - ברצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|