|
הסתכלתי איך המילים מאבדות ממשמעותן
צפיתי איך הספרים מאבדים מכוחם .
הקשבתי בעוד קולו של המצפון הולך ודועך
ראית איך העם שלי מאבד את דרכו.
דאגתי בעוד האלימות מסביבי מתגברת
נשברתי שראיתי שאהבת חינם מעולמי נעלמת .
הזלתי דמעה על אובדן התמימות
הרכנתי ראש שלחיות הפך להיות פחות קדוש מלמות
סבלתי בשקט שחום האנושות הפך לקור
הזדעזעתי שהפכנו לחיות מעם נאור
אבל מה שמפריע לי יותר מהכול, כאשר זה קרה רק אני הסתכלתי
.
נכון אני הסתכלתי... (אבל איפה הייתם אתם)??? |
|
|
בשנייה שעזאם
עזאם משתחרר הוא
ישר יעשה מזה
כסף!
בטוח!
אני כבר רואה את
זה,
הוא מגיע
לג'ונגה ג'ונגה,
לועס מסטיק בנג
בנג, עם סומסום,
וקוקסקוס,
אוכל ביגל ביגל
ושותה קולה
קולה.
ערד עזמוביץ,
מריר על זה שהוא
לא מצליח
להתפרנס ממקום
מושבו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.