הדס תור / ''בגלל...'' |
זה כבר מתחיל להתגלות,
להתקלף להתבלות.
אחרי כל כך הרבה שנים
יש כבר אנשים שמבינים
שהחיוך הגדול חושף השיניים
לא יכול להחביא את מה שאומרות העיניים.
הבכי החלש מסגיר את הכל,
את כל הכעס, הכאב והשכול.
רק שאין להם מושג
עד כמה שהם יודעים,
אותם אנשים עם האף הענק,
הם חושדים,
לא שואלים,
את המידע הם אוגרים ואוגרים
עד ליום גשום
ואז כל המים הם ישפכו
וירצו לדעת למה
"למה מה?" אני אשאל
הם ינעצו מבטיהם
ואז אומר בשקט "בגלל..."
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|