השואלת:

היי,

את היצירה אליה כיוונת אותי לא מצאתי שם,
ומה שעניין אותי דווקא יותר מכולן,
מהצד השני של המתרס,
- "לפתות אשה מבוגרת"

נכון,
כלבים לא מסתכלים על גיל
או השכלה
או צבע עיניים.
כלבים גם לא קוראים שירה
ובטח שלא כותבים.

כל אחד רוצה להגיע לאושר,
ובדרך בונה הגדרות ורוקח נוסחאות.
וכמעט כל אחד טועה, לפחות לפעמים,
ונופל, וקם, וממשיך לגשש.
אפילו כלבים,
והרי, בכל זאת מותר האדם...

אז מה אתה בעצם טוען? שהשקפת חיים שאדם מעצב עם השנים היא בעצם
מיותרת, או אפילו מזיקה,
ושמה שהוא צריך זה ללכת עם נטיות ליבו והאינסטינקטים הכי
בסיסיים של "כאן ועכשיו"?
לא מסכימה.
זה טוב לנסיבות מוגבלות לזמן ולמקום, לא כפילוסופיית חיים.
אבל לוקח זמן, נסיון, וכמה נפילות כדי לגלות את זה...

אני מוצאת את כתיבתך מקורית ומושכת לקריאה,
בהצלחה,
נילי.


המגיב:

פה את טועה.
את מודדת דברים בדיוק בתוך אותם המימדים.

יש לי הוכחה:
תסתכלי על הגששים.
גשש בדואי, כל חייו מתמצים בכך שהוא לוקח את הכבשים שלו לטייל
באחו, ואחר כך שוחט כמה ואוכל, מזיין כמה נשים, ישן -
והולך לחפש איפה נעלמו הגמלים.

הרכוש שלו הוא מוחשי, הוא נהנה מהאישה שלו ולא רואה אותה
באינטרנט, או מבזבז המון כספים על פגישות עיוורות ובארים
תלאביביים.

הוא רואה כל היום את מה שאנחנו רק שמים על הדסקטופ:
נופים! והוא גם רואה אותם ב-3 מימדים.

יש לו את כל הזמן הפנוי בעולם, לשחק עם הילדים, לשבת ולדבר עם
החברים... להרהר בדברים.

הוא לא רוצה אפילו יום אחד למצוא את עצמו במרוץ החיים,
אותו מרוץ שאת מכירה, רצה, נלחצת, כסף, משכנתא, עסקים:
מתחרפנת מכל מיני דברים פעוטים.

אבל את... אם כל כך טוב לך, אז למה את חייבת כל כמה זמן לעשות
הפסקה ולצאת לנופש, ולטיולים?
תשובה: כי הסביבה הטבעית שלך היא חיי גששים.

האדם נוצר להיות כזה, לשמוע מיים זורמים, לבנות אוהל ולרכב על
גמלים... לגבר במקור צריכות להיות הרבה נשים:
כי אנחנו בסה"כ עוד יונק, יונק מתוחכם... וככה זה אצל יונקים.

אם בעלך יבגוד בך עם עוד 12 נשים אחרות, תדעי שמעבר לזה שהוא
זבל ואפס, הוא פשוט יונק אמיתי.

במה נבדל האדם מן הקוף? בכך שהוא מסוגל להרהר ולכתוב באינטרנט
את מה שכל הקופים כבר יודעים.

גם את זה אני הולך לשים אצלי באתר אינטרנט.