|
כי עינייך הלמו בליבי
כסערה משברת איתן
ולעת שוך זעם קרבי
פרחת ברוחי כאילן
ומעדתי שבי אחר מבטך
גומע תשוקות אהבה
מכלה בכאב את חלום היותך
לבל תהיי לי אבחת דאבה
מחסל דרקונים תמימים למראה
כובש את מסע הצלב על ליבך
ולפתע ניעור עלוב מרומה
לא נסיך רק פחדן נפעם למראך
אם היית לי כוכב משאלת ילדותי
כפלגים עלי נחל הייתי גועש
מתחדד מתבהר על פסגת היותי
וליבי אלייך לנצח רוגש
כי עינייך הלמו ביגוני
כשוך סערה מלטפת חדווה
ולעת כלות דמדומי גאיוני
אלגום מיופייך רסיסי רוויה |
|
|
בכל כלל יש יוצא
מן הכלל
ובכלל שאין בו
יוצא מן הכלל
הרי שהוא גם
יוצא מן הכלל
בכך שאין בו
יוצא מן הכלל
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.