אילו רק יכולתי לחיות על פי הרצונות שלי
ולא על פי הדחפים ההרסניים שדוחפים אותי
לתוך בורות חשוכים של ריק, של סרחון.
בורות שהאור הקטן שבקצה הולך ונהיה קטן יותר מיום ליום.
הפחד אוחז בי שיום יבוא ואני כבר לא אדע למצוא את הפתח
לעולם מלא יותר ,עולם שבו אנשים יודעים גם מהו אושר אמיתי,
ומהי אהבת אמת ,אהבה ללא גבולות, נתינה ללא שום אנטרס.
האור הקטן הוא התקווה היחידה ,
התקווה שלשמה שווה לקום בבוקר.
התקווה שבדיוק מעבר לפינה מחכה אהבת חיי
שאהיה מוכן להקריב את חיי למענה.
התקווה שיום יבוא וכל פחדיי יסוגו ובמקומם
נפשי תתמלא השראה ותשוקה
ליצור משהו שיצליח לבטא את מחשבותי ורגשותיי. |
