שני מרים שחר / אי קיום |
הולכת אחורה
חוזרת לזמן קודם
בלי עתיד מוגדר
ללא עבר מואר
וההווה גם הוא מיותר,
בצעדי אחורה
אני רואה את אותן הרוחות
ושוב ושוב
מבלי להרפות
נישארת לא עוברת,
ואין אור בקצה
בדקתי
והאושר אותי לא ירצה
ידעתי
רק שקט,
שמעתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|