כבש וטלה על גדר האורווה,
פתאום רואים חזירה שווה,
ניגש הטלה לאותה חזירה,
דיבר ומלמל ולפתע גמרה,
היא החלה בוכה וכולה רטובה,
והשניים חשבו לעשות לה טובה,
הטלה כה מסכן איך לשאת באסון?
הזעיק את הכבש למצוא פתרון,
לקחו את החזירה למקום מבטחים,
שם חשבו, איך אותה מנקים,
היא הייתה מלוכלכת מכף רגל עד ראש,
לקחו מטלית וניקו בלי לחשוש,
מנקים וסופגים את גופה הרטוב,
לבסוף סיימו והחלו לחשוב,
לולא ניגש הטלה לאותה חזירה,
ממשיכה הייתה לשתות ללא ברירה.

פעם ראשונה שאני כותב שיר בסגנון הזה.