הוא חדר אליי וזה כאב.
הוא חדר לתוכי, לליבי, לגופי.
הוא חדר לפרטיות, נוגע באיזורים רגישים.
הוא חדר למחשבות, לחלומות.
הוא חדר לי לפה, לאוויר.
הוא חדר למילים, לסגנון.
הוא חדר לי לבגדים, לציפורניים.
הוא חדר לחדר, למיטה.
הוא חדר לי לשיניים.
הוא חדר למוזיקה, לשירים.
הוא חדר לי למשפחה, לחברים.
הוא חדר לעיניים, לאוזניים.
הוא חדר לי.
הוא חדר להרגלים, למראה.
הוא חדר לי לעולם.
הוא חדר לשיעורים.
הוא חדר לי ללב, לעורקים, לורידים ולנימים.
הוא חדר,
בלי לשים לב,
בלי להתכוון אולי,
בלי לרצות,
בלי להרגיש,
בלי...
בלי כלום. בשבילו זו רק נשימה, בשבילי, היא עולם...
לראות אותו מזיז מחברת, מסתכל בשעון, נושם, אוכל,שותה, חי.
זה החיים שלי, הוא. |