[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטלי בלו
/
הזדיינתי

הוא חדר אליי וזה כאב.
הוא חדר לתוכי, לליבי, לגופי.
הוא חדר לפרטיות, נוגע באיזורים רגישים.
הוא חדר למחשבות, לחלומות.
הוא חדר לי לפה, לאוויר.
הוא חדר למילים, לסגנון.
הוא חדר לי לבגדים, לציפורניים.
הוא חדר לחדר, למיטה.
הוא חדר לי לשיניים.
הוא חדר למוזיקה, לשירים.
הוא חדר לי למשפחה, לחברים.
הוא חדר לעיניים, לאוזניים.
הוא חדר לי.
הוא חדר להרגלים, למראה.
הוא חדר לי לעולם.
הוא חדר לשיעורים.
הוא חדר לי ללב, לעורקים, לורידים ולנימים.
הוא חדר,
בלי לשים לב,
בלי להתכוון אולי,
בלי לרצות,
בלי להרגיש,
בלי...
בלי כלום. בשבילו זו רק נשימה, בשבילי, היא עולם...
לראות אותו מזיז מחברת, מסתכל בשעון, נושם, אוכל,שותה, חי.
זה החיים שלי, הוא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיר הלל
לקרמבו:
בעולם שלנו יש
כזו סוגיה מה
אוכלים קודם את
הקרם? או את
העוגיה? יש
אומרים הרי
כמובן אוכלים
קודם כל את החום
והלבן ויש
שיקבעו כצפוי
עוגיה תבוא לפני
הקצפת והציפוי
ויש כמה שוברי
מוסכמות שיעדיפו
בכלל לזרוק את
העוגיות ואפילו
לקלף את
השוקולד!
וללקק את הקצפת
ישר מהיד!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/3/04 11:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטלי בלו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה