לוני די / אהבה עצובה |
ולרגעים אפילו חשבתי שאולי
אני אוהבת.
חיפשתי את הפרפרים שלי,
יצאתי לשדות, לגנים,
אבל, לשווא.
קיוויתי לאבד את הנשימה,
להתרגש עד כאב,
להיסחף בסערה,
אבל המים המשיכו לרגוע.
צעקתי בכל הכוח,
התחננתי על נפשי,
זחלתי, קפצתי, התפתלתי,
אבל, נשארתי באותו מקום.
רק יותר צרודה, עייפה ועצובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|