[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא ניר
/
אלוהים, שם מותג

"אל תזכיר את שמי לשווא!" צעק אלוהים. "תגיד יהוה. יש לי עורכי
דין אתה יודע!" אלוהים הרים את השפופרת של הטלפון הלבן שהונח
על שולחנו. ברשימת החיוג המהיר היה העורך דין שלו משה כהן, ראש
צוות הפיתוח ישוע נצרים, היחצ"ן שלו אפי פיור, והאחראי לסיבובי
הופעות ריצ' ל. אריה.
אלוהים כבר היה צריך חופשה. הוא היה מעל לראש בספר החדש שהוא
כתב (ועוד משה כל הזמן מנדנד לו לעבור ממגילות קלף למחשב!),
ועוד רוצים שהוא ייצא לסיבוב הופעות. "איפה הייתה בקוסובו?
איפה הייתה ברעידת האדמה בתורכיה? איפה הייתה באולמי ורסאי?"
הם כולם שואלים. דווקא באולמי ורסאי הוא היה, הוא חבר טוב של
הבן דוד של החתן. "שלא לציתות," הוא אמר "זאת הייתה החתונה הכי
מצחיקה שראיתי מאז גשר המכביה שנפל לירקון." וזה קרה בלי שהוא
החליט, בניגוד לירקון שעבר 'במקרה' מתחת לאותו גשר.
אז מה הם כבר רוצים ממנו? הוא מבקר, הוא עושה הופעות, נותן כסף
לעניים. הנה, רק לפני שנתיים הוא נתן לכמה חיילים מסכנים כסף
שיקנו משהו להגן על עצמם. טוב, הוא לא נתן להם כסף, זה לא
חינוכי, הוא נתן להם נשק לא קונבנציונלי. כמו הפתגם "תן לאיש
דג והוא יהיה שבע ליום, תן לו אורניום והוא יכחיד את כל הדגים
באוקיינוס." או משהו כזה.
בנוסף על הכל, הייתה לו בעיית ריכוז חמורה מאד מאז שהתחילו כל
המלחמות הדתיות הארורות האלו.
אף אחד לא מתייחס אליו ברצינות ממילא. כמו עכשיו, למשל, שהרב
עובדיה והשייח נסראללה נמצאים אצלו במשרד המטאפיזי מתווכחים
בקולי קולות, וגם מפירים חוקי זכיות יוצרים ללא הכרה.
"היי! היי! גם על 'אללה' יש לי שם מותג! אני דורש קצת כבוד או
שאני מרים טלפון למשה." יוצר-היקום הכל-יכול נופף את השפופרת
באויר. "על מה אתם מתווכחים עכשיו? בית הקיץ של ישוע ליד
נצרת?" שני הצדדים הפנו את צומת ליבם אל אלוהים.
"לא, אנחנו 'מדברים' על קבר יוסף." אמר כבוד הרב.
"אנחנו לא מדברים, אנחנו כבר כבשנו לכם את זה וזהו!" אמר
השייח.
"מה יש לכם עם הקבר של ילד השליחויות הזה ANYWAY?" שאל אלוהים.
"וחוץ מזה אתם מתנהגים כמו ילדים קטנים. אתם לא יכולים להתבגר?
קחו דוגמא מאפי למשל, "
"מה אפי קשור לזה בכלל?" קטע אותו נסראללה.
"הי! תראה קצת כבוד!" אמר עובדיה בדיוק כשאלוהים פתח את הפה
לומר את אותו הדבר. מדובר בפה מטאפיזי כמובן, כי לאלוהים אין
צורה מוגדרת. אלוהים שלח לגבי ולמיכאל לבוא ולהוציא את שני
הפטפטנים. שתהיה מלחמה, מגיע להם. כל זה לא היה מתחיל אם מוחמד
הממזר לא היה מתחיל את המתיחה המגוחכת הזאת עם האיסלאם. גם
עכשיו שהוא עזב את פספוסים כדי להתחיל תוכנית משלו אלוהים לא
היה מרוצה ממנו.
אלוהים חזר לעבוד על הספר שלו. הפעם זה לא היה ספר היסטורי.
בעצם גם הקודם שלו היה אמור להיות שילוב מנצח של אופרת סבון עם
מדע בדיוני. העולם פשוט לא היה מוכן לזה עד שהיה מאוחר, והכל
כבר קרה. ומי קורא היסטוריה בימינו? אז הפעם הוא התרכז
בביוגרפיה. אוטוביוגרפיה. הי, אם ישוע הצליח אז הוא בטח גם
יכול.
תוך שתי דקות הטלפון צלצל. זה היה בעל-זבוב, ממחלקת שיווק
דיסקים.
"'תשמע ה', אנחנו חייבים שתדבר עם השטן. אנחנו חייבים עוד
דיסקים בשוק." מאז הפיאסקו עם הזכיות יוצרים, המוזיקה הגותית
קוברת אותם בשוק הפריקים.
"השטן חטף איזה התקף, אמר שזה יותר מידי בשבילו, שהוא יוצא
לגמלאות." השטן היה אחראי על חברת התקליטים של אלוהים: 'שבעת
מדורי הגהנום ופופ'.
"תתקשר לאח שלו," אמר אלוהים "קוראים לו לוציפר, הוא בטח יביא
לך איזה משהו למכור"
כמו תמיד, הוא עסוק בלכתוב את הספר העוד יותר גדול מהתנ"ך,
והאנשים רק רוצים בריטני ספירס. ועוד אחר כך הם מתלוננים כשרע
וכשיש מלחמות ורעב ומחלות. הם פשוט לא מבינים כמה זה קשה לנהל
את כל היקום וגם למצוא 'כשרונות' כמו הבאקסטריט בויס, תוך כדי
שהוא כותב אוטוביוגרפיה. וזאת לא סתם עוד ביוגרפיה כמו של ישו,
שהוא כ-ו-ל-ה חצי אלוהים. לאלוהים היה חיים ארוכים פי שלושים
מליון מכל ההסטוריה שכתובה בתנ"ך ובכל ספרי ההסטוריה האנושית
ביחד, והוא היה צריך לתעד את כל זה בלי לקצר. אין לו אפשרות
לומר "ויהי יום ויהי חושך", כל יום צריך פירוט של כל הדברים
שהוא ברא או השמיד או WHATEVER. וכידוע, אלוהים היה מאד עסוק.

הטלפון צלצל. זה היה נשיא ארצות הברית. "אופס, צלצלתי בLINE
הלא נכון... רציתי לדבר עם הפנטגון." אלוהים כבר היה מיואש.
"בפעם החמישים תשתמש בטלפון האדום, לא בטלפון הלבן! זה הצבעים
של הדגל שלך, הייתי מצפה שתזכור מה זה מה!" על ארצות הברית
אלוהים בכלל לא רצה לדבר. אם הוא היה מצליח להחביא אותה מבני
האדם הכל היה יותר פשוט. קולומבוס עכשיו עובד במיון חבילות
בגלל השטויות שלו.
רק שני אנשים שהוא מכיר עושים את העבודה שלו שלהם כמו שצריך,
שזה ישוע ומשה. אלוהים הרים טלפון לישוע וביקש ממנו לעזוב את
הפיתוח של תרופה לסרטן ושילך לעבוד עם לוציפר.
"השתגעת! אין שום סיכוי בעולם, לא במיליון שנים וגם עד
לCHRISTMAS שאני יעבוד על זה. אני אדם קדוש, יש לי ערכים. אתה
מצפה שאני יעבוד על פופ?!"
"אבל..." אלוהים ניסה להשחיל מילה.
"אין סיכוי! אני מעדיף שיצלבו אותי!" פאוזה. "עם מסמרים
חלודים!" הוא טרק את השפופרת. הטלפון הבא היה למר פילאטוס,
סוכן עצמאי ונציב רומי, לארגן איזו צליבה.
"הבן הסורר..." אלוהים נאנח.
הכל היה יותר טוב כשהאלים הרומאים עזרו לו. בני תמותה פשוט
בלתי נסבלים.  אבל עכשיו שהוא יוצא עם ונוס הוא לא יוכל לבקש
מהם לחזור לעבוד בשבילו. חוץ מזה, הוא היה אל כל יכול, השליט
האולטימטיבי של היקום, בעל קזינו בוגאס וגם שר החינוך לשעבר.
מי יכול עליו? הספר שלו עדיין שובר הקופות של כל הזמנים, ואם
הספר החדש שלו יכנס לשנים עשר דיסקים הוא גם יוכל לשווק את זה.
עשרה מיליארד שנה זה חתיכת ביוגרפיה, רק חבל שלא יהיה מקום
להכניס גם תמונות של הבית וההורים. מטאפיזית, כמובן.
כרגע הוא כבר היה באיחור לפגישה הבאה שלו. הייתה לו מלחמה
גרעינית וגם התחלה של אחרית הימים לנהל ברחוב צדדי בגלקסית
אנדרומדה בעוד חצי שעה, ובשעה כזאת יש המון פקקים.
"רחלי," הוא לחץ על הכפתור של האינטרקום. רחלי הייתה המזכירה
שלו עכשיו שכבר לא עבדה אצל אבא שלה. "אני יוצא עכשיו, תסדרי
את הדפים בקשר לחוקי הפיזיקה החדשים ואני אחתום בדרך החוצה.
אה, כן, מה בקשר לתקציב? דרעי היה אמור לפקסס לי אותו לפני
שבוע."
הסוף

©כל הזכיות שמורות - בראשית (3145 לפהנ"ס) עד אחרית הימים
(הסוף) לבן אלמוות ובניו בע"מ. אלוהים,  אללה, תנ"ך, והשם
'שבעת מדורי הגיהנום ופופ' הם שמות מותגים וכל שימוש בלתי
מורשה בשמות אלו הוא עברה על זכיות יוצרים. אין להעתיק, לשכפל,
לצלם, דיגיטלית או ידנית שום חלק מטקסט זה ללא הסכמה בכתב
מהקדוש ברוך הוא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מ'שוקולד'ו'וניל'
יוצא שוניל!

נו אז?

מ'זבוב' ו'רובי'
יוצא זובי...


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/7/01 9:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא ניר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה