וכבר שכחתי כמה זה משחרר
במקום לבכות דמעות ללא מילים
ללא צלילים, בלי לתת דין וחשבון
על כמות המים או המצב באוזון.
סתם לזרוק מילים על הדף
שלא פוגעות באף אחד, כי הן רק שלי
והיד רצה ומנסה להספיק לכתוב כל מה שהמוח חושב,
ולא כל כך הולך לה
והיא כבר מתחילה לכאוב,
כל כך הרבה זמן לא ישבתי לכתוב
29/02/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|