רייסטלין מאז'ר / הקנאה |
רציתי אותך כל כך
שתהיי לי, לי ולא לאחר
אין עוד כבוד
אין עוד גאווה
נשארה רק הבושה
מהדהדת בתוכי ומתפרצת
האדישות התהומית שמשתלטת
החוסר והריק שמחלחלים לעומקי הוויתי
הספק בכל אשר ידעתי והכרתי
השנאה שמאיימת לאחוז בי
להביט בך למחרת
בעיניים האלו שאהבתי ולא לראות
למגע ידך ולא להרגיש
ולהקשיב לאותן קלישאות חוזרות ונשנות
ולחיות ולדעת
אהבתי אלייך שנהייתה לנפילתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|