אז הוא אמר לי ביי והלך, אז התחלתי לעשן, אז נחנקתי, אז
הפסקתי. לא ראיתי אותו כמה ימים, אז בכיתי, אז חיכיתי לו, אז
הוא לא בא, אז הפסקתי לחכות. הבנתי שלא ממש אהבתי אותו,אז
שחכתי אותו. לא אהבתי ללמוד, אז זרקתי את הלימודים, אז לא
קיבלתי השכלה, אז התחלתי לגור ברחוב. לא אהבתי להיות רעבה, אז
הלכתי לעבוד, אז קניתי לי דירה, אז סידרתי לעצמי ת'חיים. הלכתי
ברחוב וראיתי אותו יושב על המדרכה רעב ועזוב, אז ריחמתי עליו,
אז לקחתי אותו הביתה, אז הוא רימה אותי, אז מצאתי את עצמי שוב
פעם ברחוב בלי כסף בלי כלום ואז הכל התחיל מהתחלה.
מסקנה:אהבה היא זבל,חובה ללמוד ואסור לבטוח באנשים אבל מה אז? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.