מריבה, סיכסוך, בכי בעיניים
לחץ, מתח, רעידות הרגליים
סדר עדיפיות בסדר לא נכון
כל מילה קטנה אומרת כה המון
הוא לא הלך, אבל בנפש הוא אינו
מתנתק ממנו מדחיק את זיכרונו
מבחינתי אינו רגשית ומבחינת כולם פיזית
מבחינת כולם הוא הפך לדמות שמיימית

שוב אני בוכה, איני יודע למה
הרגש מציף אותי, סוחף אותי שמיימה
כולם מנחמים, אבל בעצם אין על מה
אבל אני ממשיך, נותן להם במה
ממשיך עם החיים, מנסה לשכוח את דמותו
הוא שנטש אותי, דמו, בשרו

קטע מעבר, מעצב לשמחה
קטע לא מובן, מין תמונה חלולה
מסיבה, חיוכים, כל אדם חוגג
בניין חצי הרוס, אבל מה הוא מייצג?

ושוב חוזרים לעצב, חדר אפור
רק שתי כיסאות, דמויות במיסתור
הוא מנסה לעזור לי, עשן אופף אותי
מישהו יתמוך בי, אבל איני יודע מי

ואת, ששמך מתנוסס בקול תרועות
מוטיב החיים, מוטיב החלומות
את שתמיד תהיי שם לתמוך בי
אבל כעת היכן את, אנא עזרי לי
הכתובת על הקיר, עובדה ברורה לעין
אבל כל כך הרבה מיסתורין נשאר לבינתיים
מתעורר, נגמר, הסוף אינו ברור
והכל נשאר בתוכי, מוסתר, סגור.