האור למעלה בשמיים
קורא לי
נצנוץ חלש שנעלם
אבל גם אם אקפוץ גבוה
לעולם לא אגיע לשם
מין מטאפורה מוזרה
למשהו בלתי נתפס
משהו שאי אפשר להשיג
וכל יום שרק עובר
אותי יותר מדאיג
חור בנשמה
שממה בלב
מחפש מה לעשות
אבל על מה שאני כואב
אתם לא תשמעו
כי אתם לא יודעים מי אני
ולעולם גם לא תדעו
הוא שוב מסתכל
לא רוצה לברוח
אין בגופי עוד כוח
לברוח מהדממה,
הרעש פה שורר
והאור רק מתחלש
בכל יום שעובר
אני שוב מפחד
מפחד שהוא ילך,
אין למי לפנות
אין למי לקרוא תומך
מידע את כולם
אבל הם לא מקשיבים
עבר מספיק זמן
היום זה כבר שנים