|
זה מסוג הדברים האלה שאתה אף פעם לא יודע אם אתה אמור לקרוא?
זה לא מיועד לך אבל בסוף, בסוף תמיד אתה קורא. מה כבר יכול
להיות הכי גרוע? זה עדיף על הספק, החוסר ידיעה.
זה מעניין. בטח שזה מעניין. אפילו שזה לא לך. ובסוף אתה תמיד
קורא... כי זה מעניין.
אז גם אני קראתי. זה התחיל ב"קטנה שלי" ונגמר ב"יש לנו מזל שיש
לנו אותה". אותי הוא מתכוון. יש להם מזל שיש להם אותי. זה
התחיל במין נימת קינאה שלי אבל לא ידע איך להסתיים.
הוא כתב לה שאני באמת אוהבת אותה. באמת אוהבת אותה כמו שהיא
אותי. לא ידעתי איך לסיים את זה, באיזה נימה
שמחה? |
|
|
"כל פעם שאני
רוצה ללחוץ על
'ערוך את
הדפיוצר' אני
לוחץ בטעות על
'הציעו סלוגנים
משלכם' ומשם,
הדרך לכאן ממש
קצרה"
צרצר, מסביר למה
הוא יושב וכותב
סלוגנים כל
היום/לילה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.