[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבא קריר
/
משפריצונת

לא להאמין, הגעתי לגיל שבו אחי הגדול התחתן. זה אומר שאני צריך
להתחתן בעצמי בזמן הקרוב? בקושי אני רואה את עצמי עם חברה
קבועה, אז חתונה? אני צעיר, עם תאבון לכבוש את העולם. אין לי
מושג איך אח שלי עשה את זה. כנראה שהדמיון בינינו הוא חיצוני
בלבד.

בדיוק כשחשבתי על זה שהגעתי לגיל שבו הוא התחיל, אח שלי התקשר
להזמין אותי אליו לסרט ופיצה. מאז שהוא גר עם חברה שלו (שהפכה
כבר מזמן לאשתו), הוא מזמין אותי בערך פעם בחודשיים-שלושה
לדירה שלהם. שאלתי אותו אם הוא יודע מה מיוחד בתאריך של היום,
והוא אמר שזה בדיוק 28 שנים אחרי מבצע אנטבה או חרא כזה. אמרתי
לו שגם לדעתי חתונה זה כמו שחוטפים אותך במטוס לאפריקה. הוא לא
הבין.

אז נסעתי אליו. הוא ואשתו משיגים את הסרטים הכי חדשים,
ומזמינים פיצות יקרות. בזמן שהחניתי את האוטו מתחת לבניין של
אחי, ראיתי שתי בחורות יושבות על פינת המדרכה. כהרגלי העברתי
מבט מלא תאווה על שתיהן. שלא כהרגלי - אחת מהן חייכה אלי חיוך
מזמין. נשארתי מעט באוטו הכבוי והעיניים שלנו לא חדלו להחליף
בניהם רשמים. זאת עם העיניים היתה בלונדינית רזה עם חזה קטן.
היא לבשה ג'ינס וחולצת בטן, ונראתה לי בת 16 בערך. חברתה היתה
שחרחורת עם גוון עור כהה יותר, וחזה גדול יותר. את האמת, החברה
שלה יותר משכה אותי, אבל מה לעשות? לא תמיד מקבלים מה שרוצים,
והבלונדה בכלל לא היתה גרועה.

התגברתי על הביישנות הטבעית שלי, יצאתי מהרכב וכשעברתי לידן
נעצרתי ואמרתי "יש לכן מושג איפה זה בניין 14?". כצפוי
הבלונדינית היתה ידידותית ומסבירה פנים. היא לא הסתפקה בלהצביע
אל 14, אלא קמה והובילה אותי לפתח הבנין, מותירה את חברתה במצב
לא נעים. משיחתנו הקצרצרה למדתי שהיא גרה בבניין ליד, ושהיא בת
17 וחצי ושאני ממש חמוד. לא רציתי לעזוב אותה, אבל ידעתי שאח
שלי רואה את האוטו מהמרפסת, והייתי חייב כבר לעלות אליו. אמרתי
לה שאני חייב ללכת לבקר את אחי, ואם בא לה לפגוש אותי פה למטה
בעוד שעתיים. בתגובה הוציאה מכשיר סלולרי מכיס הג'ינס ואמרה לי
לחייג את המספר שלי. אגב זו פשוט שיטה גאונית להחלפת טלפונים.
תרשום "רוית" ליד המספר בשיחות שלא נענו, אמרה עם חיוך. החזרתי
לה חיוך ואמרתי: "ואת תרשמי 'נועם' בשיחות שחוייגו". היא פנתה
בחזרה לחברה המתייבשת שלה, ואני עליתי לדירה של אח שלי.

בזמן שצפינו בסרט ואכלנו פיצה פפרוני, לא הפסקתי לחשוב על
הרוית הזאת. בכלל לא נכנסתי לסרט, וכשאח שלי העיר איזה הערה על
הקטע שראינו - ניערתי את ראשי ואמרתי "מה? לא שמתי לב". מחשבתי
נדדה הרחק מהטלויזיה. החיוך של רוית, התחת הקטן שבתוך הג'ינס,
מגע ידה המקרי כאשר הגישה לי את הטלפון. זהו! נמאס מהסרט, אני
רוצה את רוית.

קמתי מהספה והלכתי לכיוון הדלת. "לאן אתה הולך?", שאל אותי
אחי. "סתם יוצא לטייל", עניתי ומיהרתי להסתלק. כשהייתי מתחת
לבניין התקשרתי לרוית ואמרתי לה לרדת למטה. היא אמרה שיש לה
הצעה יותר טובה, למה שאני לא אעלה אליה, דירה 8.

רוית פתחה לי את הדלת רחוצה ומבושמת, לבושה בגופיה לבנה בלי
חזייה ובמכנסי בוקסר. היא הובילה אותי לחדר שלה. לא הבחנתי באף
אחד בבית מלבדה, אך כאשר נעלה את הדלת הנחתי שאנחנו לא לבד.
ברגע שסיימה עם המנעול היא נצמדה אלי, הניחה את ידיה על כתפי
וקירבה את שפתיה אל שלי. לא מבזבזת זמן הרוית הזאת, חשבתי
בעודי חוקר את שפתיה עם לשוני. היא משכה אותי אל המיטה, ונפלנו
אליה מחובקים כאשר היא מעלי. כאשר לקחנו הפסקת אויר מהנשיקה
הלוהטת הפתיעה אותי עם המשפט "אני לא נותנת לך לזיין אותי,
ואני לא מוצצת לך". לא ידעתי כיצד להגיב לדבריה, אז פשוט עשיתי
פרצוף תוהה בהגזמה. כשראיתי כי היא מחכה שאומר משהו יצא לי
"אוקיי" כזה. רוית קמה מהמיטה, נעמדה מולי והפשילה את הבוקסר,
חושפת בפני כוס נטול כל זכר לשיערות. "אני רוצה שתרד לי",
ציוותה. בחורה מוזרה הרוית הזאתי. אבל בחורה מוזרה עם כוס
מעורר תאבון... תפסתי אותה בתחת ומשכתי אותה אלי, מרכין את
ראשי אל החיבור בין רגליה. שלפתי לשון והעברתי אותה על בטנה
התחתונה, מפלס דרכי כלפי מטה באיטיות. ידי לא עזבו את ישבנה
ועיסו אותו בעדינות, רמזתי לה לפשק מעט את רגליה. כאשר לשוני
נגעה לראשונה בדגדגן שלה היא פלטה אנחה קלה. לאט לאט נשימותיה
התעצמו בעודי מלקק אותה בתאווה גדולה. אין דבר יותר טעים מכוס
חלק של נערה צעירה. ככל שלשוני ושפתיי השתוללו יותר כך גם עשו
כפות ידי מאחוריה. ליטפתי מאחור את הכוס, שהרטיב לגמרי את
אצבעותיי. תנועות כף היד הפכו ארוכות יותר, וכללו גישושים לעבר
פי הטבעת שלה. רוית התנשפה יותר ויותר. מצצתי את הדגדגן שלה,
הנעתי את ראשי לצדדים במהירות כאשר לשוני שלופה החוצה. זה שיגע
אותה. ראיתי את בטנה הרזה עולה ויורדת במהירות, היא ניסתה
לשמור על שקט אך הוציאה אנחות רכות כאלו שהתגברו מרגע לרגע.
הרגשתי את השיא מתקרב והמשכתי בעבודתי. נרגשתי בעצמי מהיכולות
שגיליתי כאן, לא זכור לי שנהניתי כל כך מלרדת למישהי אי פעם.
אפילו לא החדרתי לה אצבע והנה היא ממש גומרת לי פה, כן היא
גומרת... מגניב!

רוית ניסתה לברוח מאחיזתי, אך לא נתתי לה. המשכתי ללקק אותה
וללטף מאחורה. "נועם!", אמרה לי, "אתה יכול להפסיק". המשכתי.
"נועם!", "כבר גמרתי חמוד". המשכתי ללקק, זה שיגע אותה ממש,
היא רעדה. "נועם!!!". אני לא יודע למה עשיתי את זה, אולי כעסתי
כי היא אמרה שלא נזדיין ושהיא לא תמצוץ לי, אולי סתם היה לי כל
כך כיף לאכול את הכוס המושלם הזה ולא רציתי להפסיק. בכל אופן
לאחר מספר שניות חל ברוית שינוי. במקום להתנגד ולנסות להשתחרר,
החליפה את מצב האגן שלה מרתיעה ללחיצה אל תוך פרצופי. פתאום
היא רוצה עוד. ליקוקיי שבו להיות מוטרפים, והפעם החדרתי לה גם
אצבע לכוס. יכול להיות שהיא שכחה שצריך להיות בשקט, היא פשוט
אמרה בקול די רם "אוי זה כל כך טוב", ודברים כאלה. החדרתי לה
אצבע נוספת והתחלתי לזיין אותה עם האצבעות במרץ, מוציא ממנה
גניחות רמות. בינתיים שלחתי את היד השניה לתחת שלה כדי לבדוק
איך היא מגיבה לגירוי אנאלי. היא קיבלה את זה יפה. אני חושב
שזה היה "אלוהים" מה שהיא אמרה. החדרתי באיטיות אצבע אחת
לישבנה, בלי להפסיק לרגע בזיון הדו-אצבעי עם היד השניה,
ובמשחקי הלשון הקדמיים על הדגדגן המסכן שלה. "נועם מה אתה עושה
לי", בתוספת של "אני לא מאמינה", וגם כמה "בחיים לא היה לי
ככה" - משפטים כאלה מאוד עודדו אותי להמשיך. שיניתי את הזוית
של האצבעות המזיינות, מחפש את הנקודה הזאתי שתמיד מדברים עליה.
ממש כמה שניות אחרי שאצבעותי נגעו באיזו בליטה פנימית, וליטפו
אותה מבפנים - רוית פצחה ברעידות אשר בישרו את האורגזמה השניה.
"אוי נועם אתה גאון", אמרה במבטא רועד ומצחיק.

הפעם, כאשר המשכתי להתעסק במבושיה לאחר שהיא גמרה - ההתנגדות
פחתה. היא הרי גילתה שזה לא יכול להיות רע. אני בעצמי מיקמתי
את ליטופי בנקודה החדשה שמצאתי. בשילוב עם שתי אצבעות בתחת
ולשון שלא מפסיקה לזוז על הדגדגן - הגמירה השלישית לא אחרה
לבוא. הפעם רוית כבר לא יכלה לעמוד על רגליה ופשוט נפלה עלי.

כעת היא שכבה על המיטה כאשר ראשי מונח בין רגליה, והידיים עמוק
בתוכה. המשכתי... למה לא בעצם. רוית הראתה סימנים של הכרה
מעורפלת, כל גופה רעד כעלה ביום סתווי בתוך מיקסר. התייחסתי
לגופה כאל כדור באולינג. לפתע פרצה רוית בסדרת גמירות רצופות
מטורפות, משהו לא הגיוני. הכוס שלה כאילו התחיל לאכול אותי
במקום שאני אוכל אותו. היא השמיעה קולות לא ברורים (אולי לא
שמעתי ברור כי הרגליים שלה מעכו את פרצופי). היא המשיכה
בתנועות המוזרות שלה ולפתע מילאה את פניי בנוזל שהשפריץ מהכוס
שלה. רוית גמרה כמו גבר, השפיכה לי על הפנים. זה היה לא יאמן.
השתחלתי החוצה מתפיסת רגליה, נושם אויר לראשונה מזה זמן ארוך,
ומנגב את פרצופי בשמיכה הרכה שלה. רוית נמרחה על המיטה באפיסת
כוחות, ולא הראתה סימני חיים מרובים.

נשכבתי ליד גופתה והדלקתי לעצמי סיגריה. היא מלמלה משהו לא
מובן. השבתי לה ב"אה הא". לאחר כמה דקות רוית פקחה את עיניה
ואמרה "אתה מוכשר אתה", חייכתי אליה "תודה". היא נישקה אותי,
"זוכר שאמרתי קודם שאני לא אזדיין איתך ולא אמצוץ לך?", שאלה.
"כן...", אמרתי. "אז...", אמרה בחיוך גדול, "שיניתי את דעתי".
לאחר חלקיק שניה הזין שלי היה כבר בתוך הפה שלה. אני לא יודע
מאיפה הגיעה האנרגיה הזאת שלה פתאום, אבל היא מצצה לי את
הצורה. היא אפילו בלעה כשגמרתי, והמשיכה למצוץ עוד קצת אחר
כך.

מתי שחזרתי לדירה של אח שלי הייתי תשוש. "הפסדת את כל הסרט",
אמר לי, "חבל, זה היה סרט ממש טוב. דרך אגב יש לך אפטרשייב חדש
או משהו?". "לא", עניתי בעודי שולף את הפלאפון, מוכן להחליף את
השם "רוית" ב"משפריצונת".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל מה שמי
שמשאשר את
הסלוגנים מחפש
זה זיון!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/7/04 1:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבא קריר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה