וודאי מוללת את הפטמות שלה בעצבנות מה
כמולל עשבים בין אצבעי איכר גסות
מחשבותיך תמיד נמצאות במקום אחר מן הגוף
הלילה הן ינוחו לצידי ויעבירו רטט בשפתיי
שדיה החצופים ימלאו את אפך בלוונדר
היא עוד לא הגיעה לשלב התובנות
עוד לא חצתה בנתיב זה של חייה
לה אתה יכול לספר את סיפורי הגבורה של חייך
אולי עוד ישנן נסיכות שמוכנות לברוח עם מורד מלכויות שכמותך
מהחלון שבטירת דמיוני כבר לא עולה אבק של דהרת סוסים
חתולה זקנה לוגמת חלב בלשון נשמתה השישית
הגוף שלי זוכר את החטאים שלך
אבל הרוח שלי רוצה לנשוב למקומות של טהרה
מקום של השלמה ושקט
עם פחות אהבה ופחות כאב
להיות חזקה זה לא בהכרח להיות מאושרת
אבל זה הרבה יותר יציב מלהיות נתונה לחסדיך
כמה השכמות יביא השחר וכמה מיתות בשינה?
היא וודאי תיעור לצדך נטולת זיו של מלאכים
טמאה ממגע ידיך, שטופה במילותיך הריקות
מקלחת שכזו יש בה כדי להעיר נפש יתומה
ואז למלטה למקום מסתור
וודאי הנחת ראשך על ערוותה וחשת כילד
שכחת כי אתה הנך - מלח של גלים בלי סער
שוב אל הסיפון שלך, שם אולי אמתין עוד פעם
אולי אניח את ראשך על חזי
אפקיר את שדיי לאצבעותייך - איכר של אדמת בור
המחשבות שלך הנן, כתמיד, במקום אחר מן הגוף
מלבד כשהנך בתוכי ומחשבותייך הולכות לאיבוד. | 