לבני אדם יש צורך להגדיר דברים. למעשה, אני סבורה שהם אינם
יכולים לחיות בלי להגדיר כל דבר בעולם הזה, מהרגע שהם נולדים
עד שהם מתים. יהיה הפרט שולי ככל שיהיה, אם לא ניתנה לו הגדרה,
הם ימציאו גם אם זו תהיה הגדרה טיפשית שלעולם לא ישתמשו בה,
ועל כך יעידו אלפי המילים, אם לא יותר, שהמציאה האקדמיה ללשון
העברית שמלבדם איש אינו מכיר אותם.
בני אדם מגדירים ומבדילים הכל, החל בין פרח לעץ, בין סלע לאבן,
בין ציניקניות לסרקסטיות וכמובן בין גבר לאישה.
הבעיה העיקרית בהגדרות היא, שלעיתים הן מגדירות דברים מופשטים
כגון יחסים. שמתם לב שכל מערכת יחסים שלא תהיה, חייבת להיות
מוגדרת על ידי השותפים בה? זה כאילו שאם היא לא תהיה מוגדרת,
היא לא תהיה קיימת, או לפחות שותפיה לא יוכלו לנום בלילות ורק
יהרהרו בטיב היחסים יומם וליל...
לבעלי החיים, זה קל ביותר. זה או שהם מזדווגים ונפרדים לשלום
או שהם בונים קן משפחתי. הכי הרבה הם שותפים לציד ולהגנה על
הטריטוריה, אם מדובר בלהקה.
אבל בני אדם, כמו בני אדם, הרי חייבים לסבך את הכל, שאילולא
כן, לא היו בני אדם...
מספר מיני היחסים בין גברים לנשים רב כמספר הזוגות בעולם, ברם,
ישנן חלוקות עיקריות שאפרט כעת (לשם נוחות הכתיבה אני מדברת
בלשון נקבה הפונה לזכרים. כמובן שזה מיועד לשני המינים ולזוגות
חד מינים ואם תרצו גם זוגות של בני אדם - ובעלי חיים...):
מכרים: שלום שלום ואל תבוא לי בחלום - בקיצור אתם מכירים
בעבודה או בלימודים, במקרה הכי אינטימי תשבו זה לצד זה בשיעור
או בחדר אוכל. מעין שלב תמוה בין זרות גמורה לידידות.
ידידות: כשגבר ואישה נהנים לדבר יחד ולצאת יחד אבל לא נמשכים
אחד לשני, הם מגדירים עצמם ידידים. הרבה פעמים, אם הם ממש
קרובים הם גם יתייעצו לגבי בן המין השני ואף יישנו ביחד. הם
קוראים לזה ידידות אפלטונית, אבל רבאק, כמה כאלה אתם באמת
מכירים? אני בספק אם ישנה מערכת שכזו של ממש. כפי שכתבתי
במונולוג המקיף שלי "האם קיימת ידידות אפלטונית?"
(http://stage.co.il/Stories/205234), כבר הוכחתי שלא קיים
מושג כזה באמת "ידידות אפלטונית" כי לעולם יהא אחד מבני הזוג
בעל חשק מינימלי או רגש כלשהו כלפי הצד השני לפחות בתקופה
כלשהי של היחסים.
ידיד וירטואלי: עם הקידמה, התפתחו גם מערכות יחסים מוזרות.
מי אמר שהאינטרנט מנתק אנשים מהעולם החיצון וגורם להם להתנתק
מחברה אנושית ומונע מהם ליצור קשרים? תראו לי עוד מקום שבו אתם
יכולים להכיר בקלות אנשים מיפן או מגואטמלה, אנשים עם תחביבים
דומים לשלכם וכמובן כר ההיכרויות הפורה ביותר. למי מכם אין
איזה ידיד נאמן באייסיקיו או בצ'אט שאתם שופכים בפניו את כל
חייכם ואת כל הסודות הכמוסים שלא סיפרתם ל"ידידים האמיתיים
שלכם" אבל אתם לא נפגשים, לפעמים שנים? לפעמים הסקרנות הורגת
(בעיקר כשמדובר בבחור ובחורה) והם חייבים להיפגש בפגישה עיוורת
ששום תמונה לא יכולה להכין אותם להלם שיקבלו כשיפגשו ולא משנה
אם לטוב או לרע (לרוב לרע...).
חבר דמיוני: בדרך כלל קיים אצל ילדים קטנים, אבל בואו נאמר
שגם אנשים מבוגרים "ומיוחדים" זוכים להכיר אותם...
חברות: טוב, את זה כולם מכירים ואת זה כולם רוצים (לפחות
מתישהו בחיים). זה בעצם כמו ידידים, אבל נמשכים אחד לשני
ושוכבים (יש כאלו שלא, אבל נעזוב זאת לעת עתה) וקיימים לפחות
רגשות רומנטיים המתפתחים (גם זה לא תמיד הכרחי) עד אהבה עזה של
ממש.
אקסים: כשנפרדים, נשארים עם החרא והמועקה בלב. כשעובר הזמן,
נותרים רק הזיכרונות המתוקים. לפעמים הם מתוקים מידי ואז האקס
הופך לאקס מיתולגי (אימתו של כל בנזוג חדש), בייחוד אם הם
הופכים ל"ידידים" שוב.
קשר מעבר: קשר קצת בעייתי, כי לא תמיד שני בני הזוג מודעים
לו. לפעמים את נפרדת ממישהו ובא לך להתנקם בו או להוציא לו את
העיניים או סתם לשכוח אותו. לרוב אם זה זמן קצר לאחר הפרידה
וטרם הספקת להתגבר עליו, הרכש החדש שלך יהיה שלך רק למראית
עין. את תשווי אותו גם אם את לא מודעת לכך לאקס, הלב שלך לא
יהיה נקי, תחשבי עליו כל הזמן ובואו נאמר שהסיכוי שמהיחסים
החדשים ייצא משהו - שואף לאפס. הרבה פעמים זה חבל כי ככה
מפסידים לפעמים דברים טובים באמת.  
יזיזות: אתם נמשכים אחד לשני, אבל מה לעשות שאתה חושב שהיא
נעל ואת חושבת שכדאי שיהיה יפה וישתוק? אז שכבתם פעם אחת, אין
לכם עם מי עוד כי אין לכם מערכת יחסים קבועה (או ששואפת לכזו),
או שסתם היה לכם מאוד נחמד ביחד. אז אתם נפגשים למטרת זיונים,
אולי יוצאים לפעמים, עושים שיחות נימוסין הכרחיות בטלפון (אם
כי כבר נתקלתי בזוגות שהבחורה מתקשרת לבחור ושואלת אם הוא פנוי
ובבית ואז ישר היא באה אליו לפיקי-פיקי בלי הקדמות מיותרות).
זוהי הלכה למעשה מערכת יחסים של נטו סקס להרגעת היצרים החייתים
שלכם.
סטוץ: לא בדיוק מערכת יחסים, אבל יאללה, נדחוף את זה. את
פוגשת בחור במועדון או בצ'אט או אלוהים יודע איפה. הוא לא
מעניין או שכן אבל לא אותך או לא ברגע זה. אז נפגשים בשירותים
או בחניה או במכונית, מתגוששים ונפרדים לשלום. אלא אם כן אתם
שיכורים כלוט, הוא יהיה מנומס וייקח את המספר שלך. זה יהיה
יותר מנומס אם הוא לא ימחק אותו מהסלולארי רגע אחרי. רוב
הסיכויים שלמחרת לא תזכרו איך קוראים אחד לשני, אבל למי אכפת!?

נישואין: אתם מאוד אוהבים אחד את השני (או שסתם יש לשני כסף,
נכנסת להריון או סתם ההורים לוחצים...) ואתם רוצים להוכיח זאת
לכל העולם עם פיסת נייר חסרת ערך שאיזה רב בשחור קידש. כל
הכבוד, עכשיו יש לכם היתר להזדיין חופשי (אחד עם השני בלבד
להזכירכם!), לריב כל היום, לאיים, לטרוק את הדלת, לעשות ילדים,
להזניח את עצמכם, את בנזוגכם ולבהות בערגה אל אנשים אחרים.
נישואין פתוחים: יש כאלו שלא נעים להם לבגוד מאחורי הגב, או
שסתם לא בא להם להיות צבועים. הם מבינים שבני אדם לא נועדו
להיות מונוגמים בבסיסם, ושכמה אפשר לשכב עם אותו גבר עשרים
שנה, אז פוזלים מידי פעם. על מנת להעניק לעניין גושפנקה חוקית
ונטולת רגשות אשם, בני הזוג מגוונים בחילופי זוגות או בהוספת
פרטנר למיטה מידי פעם. לפעמים הם לא רוצים לעשות את זה ביחד,
אז הם פשוט מסכימים על כך שכל אחד מתעסק בענייניו. חלק מתנים
סוג זה של יחסים רק בסקס ללא אהבה, לחלק לא אכפת, חלק תוקעים
ראש בחול כבת יענה וחלק דורשים שהבית והזוגיות לא יוזנחו.
גירושין: כששוברים את הכלים, עוברים לסטטוס "גרוש". או
שמצויים בקשר או שלא ואם כן, זה לרוב בגלל הילדים. לפעמים זה
ממש מכוער ולפעמים זה דווקא סוחב.
אלמנות: שלא עלינו, אבל במצב של היום עם כל כך הרבה תאונות
דרכים/מחלות/פיגועים וכו', יש מצב ש(חלילה) זה יקרה. אלא אם כן
הבעל רצח את אישתו ואלא אם כן האישה לא יורשת את בעלה ואת כספי
הביטוח השמנמנים שלו, הם יהיו עצובים למדי. לפעמים הם יהיו
עצובים מידי ויחליטו לשמור אמונים לבן הזוג שצוחק ונהנה לו
בגן עדן, או איפה שלא הולכים כשמתים. לפעמים הם ממשיכים בחייהם
לגמרי אחרי זמן מסויים ולפעמים אותו מת הופך לא לסתם אקס
מיתולוגי, אלא לאקס בדרגת אלוהות. על הכל את יכולה לגבור,על כל
אקסית, אבל לא על אחת מתה שפתאום הופכת ליצור הנעלה ביותר
שנברא מעודו (ולא משנה שהיא הייתה ביצ'ית אמיתית).


אז הבנתם שבני אדם אוהבים להגדיר יחסים. יש בעיה אחת נוספת -
הם אוהבים גם לשדרג או למדרג את היחסים , תלוי במצברוח. למשל:
ידידים הופכים לחברים הופכים לאקסים או לנשואים או יזיזים
וכו'. מכל מדרגה אפשר לקפוץ מעלה או מטה.
לרוב, תוך זמן קצר כבר ניתן להגדיר גם את הלא מוגדר וכשאתם לא
בדיוק יודעים איפה אתם עומדים (דבר האמור בעיקר לגבי זוג שיוצא
אבל עדיין לא מחויב למשל), אתם מרגישים במצב נחיתות ולא נוח.

אבל כעת אני רוצה לדבר על נושא חשוב שמציק לי מזה זמן מה: למה
חייבים להגדיר כל סוג של יחסים? מה עם יחסים שלא ניתנים
להגדרה?
לדוגמה: נניח והכרת מישהו ואתם יוצאים אז אתם או טרום חברים או
טרום ידידים. מה קורה אם הוא לא מספיק מעניין בשביל להיות חבר
שלך או שאת רוצה והוא לא? מה קורה אם המערכת נסחפת ואתם פשוט
"זורמים" לאן שהנחל מוביל אתכם ואתם יוצאים, שוכבים, מדברים
בטלפון וכו'. אתם בעצם ידידים ששוכבים או יזיזים שהם ידידים או
אפילו זוג שיוצא אבל לא ברשמיות ובלי מחויבות, לפחות לתקופה
כלשהי.
אם תקראי לו "יזיז", זה יראה לך זול ומפחית מערך היחסים
ביניכם, שהרי יש ביניכם קשר מעבר לסקס, אבל את גם לא יכולה
לקרוא לו ידיד. לאנשים כאלו אני קוראת ידיזים אבל מלקה את
עצמי מייד לאחר מכן, כי אני שוב מתנהגת ככל האדם ומנסה לקטלג
את מערכות היחסים שלי...