New Stage - Go To Main Page

סוד כמוס
/
תור בדיסקוטק

הדיסקוטק המה אדם, כשחשתי כי לא אוכל להתאפק יותר. ניסיתי
להימנע מכך אך הטבע קרא לי, ולמרות הבחילה שיש בי כנגד השתנה
בשירותים ציבוריים, במיוחד בדיסקוטקים אפלוליים, מלאי עשן
ומדיפי ריח שתן למרחקים, הרי שלא היתה לי כל ברירה. דחפתי
ונדחפתי, פילסתי את דרכי אל התאים המצחינים שמאחור. תור ענק
השתרך לפני התאים הקטנים. המוזיקה התחלפה מהאוס ואסיד בוטה
וקשה לעיכול, לדאנס- טכנו מודרני. סקסי ביותר. על המסך הענק
שנפרש לגובה עצום ריצדה דמותה העירומה למחצה של קיילי מינו,
וכמה רקדניות מקומיות, לבושות חוטיני צהוב וחולצת טריקו הדוקה
בצבע לבן, חיקו בכישרון אירוטי את ריקודה של המלכה. לצידן
הבהיקו גופות כמה רקדנים שריריים, נטולי חולצה, מכנס ופרט לעלה
תאנה קטן שכיסה את קדמת גופם וחלק מזערי מאחוריהם, לא היו
לבושים אף הם. ההמתנה בתור היתה מעיקה עקב הלחץ הטבעי בגוף, אך
היה בה פן משעשע ואף מחרמן. בזמן הריקוד, אין באפשרותך להסתכל
סביב יתר על המידה. עיקר העיסוק הוא בעצמך. בריקוד, בתנועות
מדויקות. המקסימום הוא בהסתכלות על הסביבה הקרובה לבדוק האם יש
דבר מה השווה מבט בוחן יותר. כעת, בהמתנה לשירותים, יש פתאום
זמן להשקיף על כולם מלמעלה. בגדול. בנחת. פרט ללחץ הזה שהופך
לנסבל פחות ופחות.
התקדמתי לאטי בתור. בחור עם תספורת מארינס שנראה כאילו לפני 10
שניות התגייס לצבא, יצא מאחד התאים וחולצתו בידו. הוא כלל לא
העיף מבט לאחור לעבר התא שנטש זה עתה, ושמתוכו יצאה בצעד קליל
ובטוח נערה צעירה, ולה בגד גוף אדום מקומט קמעה על גופה וכתם
רטוב על בטנה. היא צחקקה כשעברה והבחינה במבטי האנשים: "זה
בולט?" שאלה בחורה שעמדה לידי.
"לא נורא" השיבה זו בחיוך, "פספס לך את הפה?" וכעת שתיהן
גיחכו.
"היה לו את הכי גדול שראיתי בחיים שלי. אפילו לחבר שלי אין כזה
גדול".
"חבר שלך? יש לו הכי קטן שנכנס אלי אי פעם. אפילו בתחת כשהוא
נכנס לי אז באנאלי, לא הרגשתי אותו" .
"מתי הזדיינת עם חבר שלי בכלל?"
"מה זאת אומרת מתי? אז באורגיה בקיסריה שעשינו עם כל החברה,
בי"ב. לא זוכרת? ההם מהים והחשפנית שהבאנו. נו מה קורה איתך
שהתחלת לשכוח? את לא זוכרת שאחותך הגדולה מצאה שפיך על המיטה
שלה למחרת"
"אה, כן בטח. איך שכחתי. היה צחוקים. יאללה אני אחזור אליו,
הוא בטח חושד בי עוד פעם המגעיל הזה. אלף פעם כבר נשבעתי לו
שאני לא בוגדת בו, והבן זונה עדיין לא מאמין לי"
היא הלכה, לא לפני שנתנה בי מבט בוחן כליות וגוף. בעיקר גוף.
התור לא זז בכלל. אחת הרקדניות שעל הבמה, שכעת הופיעה על המסך
הגדול, שפכה על עצמה ועל חברותיה מים מקנקן שקוף, לכל צהלות
הקהל. כמה נערות בקדמת הבמה העיזו גם הן לשפוך מים על החולצה,
מה שהעביר את הבנים על דעתם כמעט, כשניסו להיצמד אליהן בריקוד
סוער, מונצח כולו על מסך הוידיאו הענק. צפוף, מחניק, ומלא עשן
היה ואני לא יכולתי להתאפק יותר. ניצלתי שנייה אחת של חוסר
תשומת לב, כאשר הבחור שלפני דיבר עם בלונדינית שחלפה על פניו,
ועקפתי אותו בתור. 2 תאי שירותים עמדו ביני ובין הפיפי שלי.
שניים בלבד. לא יותר. 3 אנשים עמדו בתור. גבר מבוגר למדי ושקיק
עם נייר כסף בתוכו היה ראשון בתור כעת. אפו האדום רימז על
מעשיו העתידיים בשירותים. אחריו עמד בחור גבוה וצעיר, עם שיער
קארה עד לאוזניו וקעקוע על כתפו החשופה. מאחוריו עמדה בחורה
בתחפושת של נערת בית ספר, כלומר- שמלת מיני עד לפאתי ישבנה
החטוב נטול כל שומן מזערי אפילו. עומד וזקוף וגאה היה זה על
שני חלקיו. חולצת בד כחולה הקשורה על בטנה סימלה כי שדיה גם הם
צעירים וקשוחים הם. דלת השירותים הימניים נפתחה. המסומם מיהר
לקפץ פנימה, ואנו נדחקנו בלחץ הקהל אחריו. רק עוד שלושה. האם
אצליח להתאפק, תהיתי לעצמי. הדלת השנייה נפתחה עתה גם היא.  גם
שערי דמיוני נפתחו עימה. הצעיר המקועקע נכנס, בלי שהיות
מיותרות נדחקה גם היא אחריו, אך כשהסתובבה לסגור את הדלת ופניה
לקהל, הביטה בי.
"נו כבר. אין לי בעיה עם זה" ואני נשמתי לרווחה ונכנסתי פנימה
במהירות.
"יש לך דקה" סינן לעברי המקועקע
"מה איכפת לך" קראה לעברו בקול, מנסה להתגבר על כריסטינה
אגילרה שברקע. "בוא כבר ותזיין אותי". ניסיתי להתעלם מהם ככל
שיכולתי, אבל היה קשה. הפיפי זרם בקושי רב כאשר ראשה נדחק בי
מדי פעם בעוד שמלתה מורמת על בטנה והוא בוטש בה מאחור בתא הקטן
והמצחין. קולו היה נמרץ כאשר אחז בשערי. "כמה כבר אפשר להשתין.
אני צריך פה עזרה איתה. אי אפשר לספק אותה בקלות" צעק בקול,
והיא אדומה ממאמציו לחדור לישבנה הקטן חייכה במבוכה. אנקותיה
המתגברות רק הביכו אותי יותר ויותר.
"אני כבר בחוץ" ניסיתי לרכוס את כפתורי, אך הוא אחז בי בחוזקה.

"אני רוצה לראות אותך איתה" סינן לעברי בקול נמוך אך בטוח.
נערת בית הספר הלבושה כעת בחוטיני סגול וחצאיתה על הריצפה,
שלפה את איברו הדביק, שבאור האולטרא סגול שבתוך התא נראה כיצור
מהחלל החיצון. היא כרעה על ברכיה ולקקה את גופי. את ירכי
בתחילה ואז את איברי האינטימיים, שלמרבה בושתי עדיין היו
רטובים ולא מתאווה בלבד. התרחקתי בבהלה לאן שיכולתי לסגת במרחב
הקטן. את ידה הימנית הרים הבחור הצעיר מעלה, כך שעיסתה את איבר
מינו. הוא גנח וגנח עד שהגיע לסיפוקו, מתיז את נוזליו עלינו.
אני ניסיתי להתרחק אך לא הספקתי. היא לעומת זאת ליקקה בתאווה
כל טיפה וטיפה.
בריטני ספירס מלמלה בשאגה שהיא מצטערת שעשתה זאת שוב, בעוד
הבחור דוחף את אצבעותיו לתוך חיקה החם והרטוב של הנערה שפעם
היתה בבית ספר וכעת נותרה במערומיה.
"מה יהיה איתך? סתם נכנסת בשביל להשתין?" שאל בתמיהה אמיתית
"אממ, כן. נראה לי שכן. הייתי... עכשיו אני אשמח לצאת", ניסיתי
את מזלי.
"אוףףף" קראה בקול הנערה. "אתה יודע שאני לא יכולה לגמור ככה.
תמיד אני נדפקת. פעם אחרונה שאני נכנסת איתך לשירותים. כל
האחרים מוצאים לי אורגיה טובה ורק אתה לא. אפס אחד. אני יוצאת"
קראה בקול וקמה על רגליה, מותירה שובל של שפיך שלא חדר לפיה על
הריצפה. "חושב שהוא משהו מיוחד גם כן. מנסה למצוא לי רוח
התנדבותית בתור לשירותים. אם רק היה יודע איזו מציצה אני
מסוגלת לתת אחרי אורגיה איכותית כשאני גומרת..." סיננה בקול
בעודה מסיימת להתלבש בחוץ לקול צחוקם של הממתינים האחרים. אני
עמדתי עם תחושת בושה קלה בצד. אבל- מה זה קצת בושה ושפיך על
הג'ינס לעומת תחושת ההקלה בשלפוחית השתן...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/3/04 19:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סוד כמוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה