רוצה לחתוך.
רוצה ללכת.
מרגישה לא שייכת.
רוצה לברוח, לעולם הקטן שלי, כמו תמיד.
ואמא שאלה אותי מה התוכניות שלי לעתיד
והיא רצה בבכי לאבא כשהיא שמעה מה יש לי להגיד.
היא סיפרה לו הכל וקראה לי מטורללת
ואבא השתדל לא להגיב
אבל כרגיל, התפתח שם ריב.
אם ללכת לפסיכולוג? לא, גם פסיכיאטר כבר לא יעזור לה.
שקועה בתוך מרה שחורה.
כולם יעזבו אותה בסופו של דבר
לא ישאר לה שום דבר בעולם
אולי אז היא תבין  מי תמיד היה שם.

רוצה לחתוך.
רוצה ללכת.
מרגישה לא שייכת.
רוצה לברוח, לעולם הקטן שלי, כמו תמיד.
עם הקולות שלי שאומרים לי ללכת
אבל למה הם לא נותנים לי,
לא נותנים לי לעוף?
רואה תמונה של ילדה קטנה מהלכת.
רואה חתכים ומלאך מדמם
רק רוצה להיות שוב תמימה
להיות שוב איתך
אתה השלמות של השלכת,
מתפורר ונופל מהצמרת.
נופל.

רוצה לחתוך.
רוצה ללכת.
מרגישה לא שייכת.
רוצה לברוח, לעולם הקטן שלי, כמו תמיד.
אבל הם יכעסו ולא יהיה קל לעזוב.
מצד אחד שטן
מצד שני מלאך
מצד אחד מושכים לאדמה
מצד שני קוראים אל השמיים
קורעים אותי לשניים.

מדממת,
על הרצפה.
רסיסים של מחשבה.
מבולבלת,
בתוך התקרה.
ילדה בלי השגחה.
לבד,
בתוך החושך הנורא.
מי השאיר ילדה קטנה לבדה.
למה לא עזרו
למה לא הגיעו לסוף הבאר?
בסוף הבאר חיכה האוצר.
אבל האוצר היה עמוק בתוך מסכת של אופל.

רוצה לחתוך.
רוצה ללכת.
מרגישה לא שייכת.
רוצה לברוח, לעולם הקטן שלי, כמו תמיד.